שופטים
13:1 וישוב בני ישראל הרע בעיני יהוה; ו
נתן יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה.
13:2 ויהי איש מצורע ממשפחת הדני.
אשר שמו מנוח; ואשתו עקרה ולא ילדה.
13:3 ויראה מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה.
הִנֵּה עַתָּה עִקָּר אַתָּה וְלֹא יָלַדְתָּ וְתִרְתָּ.
ויוולד בן.
13:4 עתה הישמר נא, ואל תשתה יין ומשקה חזק.
ואל תאכל כל טמא:
יג:5 כִּי הִנֵּה תִּהְיֶה, וַתֵּלֶד בֶּן; וְלֹא יָבֹא תַער
ראשו: כי הילד יהיה נצרית לה\' מרחם: ו
יתחיל להציל את ישראל מיד פלשתים.
13:6 ואז באה האשה ותספר לבעלה לאמר: בא איש אלהים
אני, ופניו היו כפני מלאך אלוהים.
נורא מאוד: אבל לא שאלתי אותו מאיפה הוא, ולא אמרתי לי את שלו
שֵׁם:
13:7 וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנֵּה תְּהֵר וַתֵּלֶד בֶּן; ו
עתה אל תשתה יין ומשקה חזק ואל תאכל כל טמא : כי
הילד יהיה נצרית לאלוהים מרחם ועד יום שלו
מוות.
13:8 ויבקש מנוח את-יהוה ויאמר אדוני, איש האלהים.
אשר שלחת תשוב אלינו ולמדנו מה נעשה
לילד שיוולד.
יג:9 וישמע אלהים לקול מנוח; ויבוא מלאך האלוהים
שוב אל האשה בישיבה בשדה, אבל מנוח בעלה היה
לא איתה.
13:10 ותמהה האשה ותברח ותראה לבעלה ותאמר אל
לו, הִנֵּה הָאִישׁ נִרְאֶה אֵלַי, אֲשֶׁר בָּא אֵלַי הַזֶּה
יְוֹם.
13:11 ויקם מנוח וילך אחרי אשתו ויבוא אל האיש ויאמר.
אליו, אתה האיש אשר דיבר אל האשה? והוא אמר, אני
בבוקר.
13:12 ויאמר מנוח, עתה יתקיימו דבריך. איך נזמין את
ילד, וכיצד נעשה לו?
13:13 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח מכל אשר אמרתי אל
אישה תן לה להיזהר.
13:14 לא תאכל מכל הבא מהגפן ואל תיתן לה
שתה יין או משקה חזק ולא תאכל כל טמא: כל אשר אני
ציווה עליה לתת לה להתבונן.
13:15 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה נא נעצור.
לך, עד שנכין לך גדי.
13:16 וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל מְנוֹאָח אִם עָכַרְתָּ אֹתִי.
לֹא תֹאכֵל מִלֶחֶךָ: וְאִם תִּקְרִיב עוֹלָה, אַתָּה
חייב להקריבו ליהוה. כי מנוח לא ידע שהוא מלאך של
אדוני.
13:17 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מה שמך כי כאשר
אמירותיך מתקיימות נוכל לכבד אותך?
13:18 ויאמר אליו מלאך יהוה למה אתה שואל כך אחריי.
שם, רואה שזה סודי?
13:19 ולקח מנוח גדי עם מנחה והקריב אותו על הסלע
אֶל יְהוָה וַיַּעֲשֶׂה הַמַּלְאָךְ פָּלָא; ומנוח ואשתו
הסתכל על.
13:20 כי קרה כאשר עלתה הלהבה אל השמים מעל
מזבח, כי מלאך ה\' עלה בלהבת המזבח.
וַיַּרְאוּ בָהּ מנוח ואשתו, וַיִּפְלוּ עַל פָּנֵיהֶם אֶל הָאֲדָמָה
קרקע, אדמה.
13:21 אבל מלאך יהוה לא נראה עוד אל מנוח ואל אשתו.
אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא.
13:22 ויאמר מנוח אל אשתו בוודאי נמות כי ראינו
אלוהים.
13:23 וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִשְׁתּוֹ אִם חָפַץ יְהוָה לְהַרְגֵנוּ הוּא
לא היה מקבל מנחה ומנחת בשר אצלנו
ידיים, הוא לא היה מגלה לנו את כל הדברים האלה, ולא היה מגלה לנו כמו ב
הפעם סיפרו לנו דברים כאלה.
13:24 ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון והילד
גדל, ויברכו ה\'.
13:25 ורוח יהוה החלה להניע אותו לפעמים במחנה דן
בין צורה לאשתאול.
