שופטים
11:1 ויפתח הגלעדי היה איש חיל גבור והוא
בן זונה: וגלעד הוליד את יפת.
11:2 ותלד לו אשת גלעד בנים; ובני אשתו גדלו, והם
גרש את יפת, ויאמר לו: לא תירשה אצלנו
בית אבא; כי אתה בן אישה זרה.
11:3 ברח יפתח מאחיו וישב בארץ טוב.
נאספו אנשי הבל ליפת ויצאו עמו.
11:4 וַיְהִי כַּמָּה, וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי עַמּוֹן
מלחמה נגד ישראל.
11:5 ויהי כאשר עשו בני עמון מלחמה על ישראל
הלכו זקני הגלעד להביא את יפת מארץ טוב:
11:6 וַיֹּאמְרוּ אֶל יַפְתָּה, בָּא וְהָיָה לַחֲבֵרֵנוּ, וְנִלְחַם.
עם בני עמון.
11:7 ויאמר יפתח לזקני גלעד לא שנאתם אותי
לגרש אותי מבית אבי? ולמה באתם אלי עכשיו מתי
אתה במצוקה?
11:8 ויאמרו זקני הגלעד אל יפתח על כן נשוב אל
אתה עתה, למען תלך עמנו, ונלחם בבני
עמון, והיה לראשנו על כל יושבי גלעד.
11:9 ויאמר יפתח לזקני גלעד אם תחזירו אותי הביתה.
להילחם בבני עמון, ויצילם יהוה לפנים
אני, אני אהיה הראש שלך?
11:10 ויאמרו זקני הגלעד אל יפתח ה\' יהיה עד בין
אותנו, אם לא נעשה כן לפי דבריך.
11:11 וילך יפתח עם זקני גלעד והעם עשה אותו
ראש וראש עליהם: ויאמר יפת את כל דבריו לפנים
יהוה במצפה.
11:12 וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון
לאמר, מה יש לך לעשות איתי, כי באת עלי
להילחם בארץ שלי?
11:13 ויען מלך בני עמון אל-שליחי
יפת, כי לקח ישראל את אדמתי, בבואם
מצרים מארנון עד יבוק ועד הירדן ועתה
להחזיר את האדמות האלה לשלום.
11:14 וַיִּשְׁלַח יְפָת שְׁלִיחִים אֶל-מֶלֶךְ בְּנֵי
עמון:
11:15 ויאמר אליו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ
מואב ולא ארץ בני עמון:
11:16 אבל כשעלו ישראל ממצרים וילכו במדבר
עד ים סוף, ובא קדש;
11:17 וישלח ישראל שלוחים אל מלך אדום לאמר תן לי אני.
הִתְפַּלֵּל לְךָ עֹבֵר בְּאֶרֶצְךָ, וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ אֶדוֹם
לשם. וכן שלחו אל מלך מואב: אבל הוא
לא יסכים: וישבו ישראל בקדש.
11:18 וילכו במדבר ויקפו את ארץ
אדום, וארץ מואב, ובאו במזרח ארץ
מואב, וחנתה מעבר לארנון, אך לא בא בתוך
גבול מואב: כי ארנון היה גבול מואב.
11:19 וישלח ישראל שלוחים אל סיחון מלך האמורי מלך
חשבון; וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִשְׂרָאֵל, נַעֲבֹר נָא
ארצך למקומי.
11:20 אך סיחון לא בטח בישראל שיעבור במחוזו כי אם סיחון
אסף את כל עמו, ויחן בי-חז, וילחם
נגד ישראל.
11:21 ויתן יהוה אלוהי ישראל את סיחון ואת כל עמו אל הים
יָד יִשְׂרָאֵל וַיִּכָּהוּ אֹתָם וַיִּרְשָׁה יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל אֶרֶץ
האמורי, יושבי הארץ ההיא.
11:22 וירשו את כל גבולות האמורי מארנון ועד
יַבּוֹק, וּמִן הַמִּדְבָּר וְעַד הירדן.
11:23 ועכשיו הוציא יהוה אלוהי ישראל את האמורי מלפנים
עמו ישראל, והאם אתה צריך לרשתו?
11:24 האם לא תקנה את אשר נותן לך חמוש אלוהיך לרשת?
וְכָל אֲשֶׁר יִגָּרֵשׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מִלְּפָנֵינוּ, יְיַצְלוּ
שיש לנו.
11:25 ועתה אתה טוב יותר מבלק בן ציפור מלך
מואב? האם אי פעם נלחם נגד ישראל, או נלחם אי פעם נגד
אוֹתָם,
11:26 בעוד ישראל ישבו בחבון ובעריה ובערוער ובעריה.
וּבְכָל הָעָרִים אֲשֶׁר עַל-חֲפֵי-אַרְנוֹן, שְׁלֹשָׁה
מאה שנים? לָמָּה לֹא שָׁלַצְתֶּם אוֹתָם בְּתוֹךְ הַיּוֹת הַהוּא?
11:27 על כן לא חטאתי לך, אבל אתה עוול בי למלחמה
נגדי: יהוה השופט ישפט היום בין בני
ישראל ובני עמון.
11:28 אך מלך בני עמון לא שמע לדברים
של יפת אשר שלח אותו.
11:29 ויבא רוח יהוה על יפת ויעבור
גלעד, ומנשה, ועברו על-מצפה הגלעד, וממצפה
מגלעד עבר אל בני עמון.
11:30 וינדר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם תעשה בחוץ.
נכשל למסור את בני עמון בידי
11:31 ויהי כל אשר יצא מדלתות ביתי
לִקְרַאתִי, בִּשְׁבִיתִי בְּשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן, יִהְיֶה
וַיְהִי לַיהוָה וְאֶקְרִיבָה אוֹתָהּ לְעוֹלָה.
11:32 ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם
אוֹתָם; ויתן ה\' אותם בידיו.
11:33 ויכה אותם מערוער עד-בואך מינית.
עשרים ערים, ועד מישור הכרמים, עם גדול מאוד
לִשְׁחוֹט. כך נכנעו בני עמון לפני הילדים
של ישראל.
11:34 ויבוא יפתח אל-מצפה אל-ביתו והנה בתו.
יצאה לקראתו בעץ ובמחולות: והיא היחידה שלו
יֶלֶד; לידה לא היו לו לא בן ולא בת.
11:35 ויהי בראותו אותה וקרע את בגדיו
אמר, אבוי, בתי! השפלת אותי מאוד, ואתה אחד
מן המטרידים אותי כי פתחתי את פי אל ה\' ואני
לא יכול לחזור.
11:36 ותאמר אליו אבי אם פתחת את פיך אל
יהוה, עשה לי כדבר-יצא מפיך;
כִּי נָקַם יְהוָה עָלֶיךָ מֵאוֹיְבֶיךָ.
אפילו מבני עמון.
11:37 ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה תני לי
לבד חודשיים, כדי לעלות ולרדת על ההרים, ו
יבכו על בתולי, אני וחברי.
11:38 ויאמר, לך. וַיִּשְׁלַח אֹתָהּ לִשְׁנֵי חֲדָשִׁים וַתֵּלֶךְ עִמָּה
בנות לוויה, ותבכה על בתוליה על ההרים.
11:39 ויהי באחרית חודשיים ושבה אליה
אב, שעשה עמה לפי נדרו אשר נדר: ו
היא לא הכירה גבר. והיה מנהג בישראל,
11:40 כי הלכו בנות ישראל מדי שנה לקונן את בת
יפת הגלעדי ארבעה ימים בשנה.
