שופטים
6:1 ועשו בני ישראל הרע בעיני יהוה
ה\' נתן אותם ביד מדין שבע שנים.
6:2 ותגבר יד מדין על ישראל ובגלל
מדיינים בני ישראל עשו להם את המאורות אשר בה
הרים ומערות ומחזקות.
6:3 ויהי כאשר זרעו ישראל ועלו המדיינים
עמלקי ובני המזרח אף הם עלו
אוֹתָם;
6:4 ויחנו עליהם והשמידו את גידול הארץ.
עַד-בָּאתָ אֶל-עֶזֶה, וְלֹא-הִשְׁתַּרְתָּ מִזְנוֹת לְיִשְׂרָאֵל
כבשה ולא שור ולא חמור.
6:5 כי עלו עם בהמתם ואוהליהם ובאו כמו
חגבים להמון; כי גם הם וגם הגמלים שלהם היו בחוץ
מספר: ויבאו לארץ להשמידה.
6:6 וַיִּתְעָנִי יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי הַמִּדְיָנִים; וה
קראו בני ישראל אל ה\'.
6:7 ויהי בזעקו בני ישראל אל ה\'
בגלל המדיינים,
6:8 ושלח ה\' נביא אל בני ישראל אשר אמר
אליהם, כה אמר יהוה אלוהי ישראל, העליתי אתכם מהם
מצרים, והוציאו אתכם מבית עבדים;
6:9 והצלתי אתכם מיד מצרים ומן הים
יד כל העושק אותך, ותגרש אותם מלפניך, ו
נתן לך את אדמתם;
6:10 ואמרתי אליכם אני יהוה אלהיכם; אל תפחד מאלה
האמורי אשר אתם יושבים בארצם אך לא שמעת בקולי.
6:11 ויבא מלאך יהוה וישב מתחת לאלון אשר בתוכו
עפרה אשר ליואש האביזרי ובנו גדעון
דש חיטה על ידי הגת, להסתיר אותה מפני המדיינים.
6:12 ויראה אליו מלאך ה\' ויאמר אליו ה'.
הוא איתך, גבור חיל.
6:13 וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן, אֲדֹנִי, אִם יְהוָה עִמָּנוּ, לָמָּה.
האם כל זה קרה לנו? והיכן כל ניסיו אשר אבותינו
הגיד לנו לאמר, האם לא העלה אותנו יהוה ממצרים? אבל עכשיו ה
ה\' עזב אותנו ומסרנו ביד ה'
מדיינים.
6:14 ויביט בו יהוה ויאמר לך בגבורה זו ואתה.
תציל את ישראל מיד המדיינים: הלא שלחתי אותך?
6:15 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָי בַּמֶּה אוֹשֵׁעַ אֶת יִשְׂרָאֵל? לְהַבִּיט,
המשפחה שלי ענייה במנשה, ואני הקטן בבית אבי.
6:16 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה אֲנִי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְאַתָּה.
להכות את המדיינים כאיש אחד.
6:17 ויאמר אליו אם מצאתי חן בעיניך, הראה.
לי סימן שאתה מדבר איתי.
6:18 אל תסור מכאן נא עד שאבוא אליך ואולד
מתנתי, והניח אותה לפניך. וַיֹּאמֶר, אֲנִי אֶחָז עַד אַתָּה
בוא שוב.
6:19 ויכנס גדעון ויכין גדי ועוגות מצות.
איפה של קמח: את הבשר הניח בסל, והכניס את המרק לא
סיר, והוציאו אליו מתחת לאלון, והגישו.
6:20 ויאמר אליו מלאך האלוהים קח את הבשר ואת המצות
עוגות, ולהניח אותן על הסלע הזה, ולשפוך את המרק. והוא עשה
לכן.
6:21 ויוציא מלאך יהוה את קצה המטה אשר בפנים
ידו, ויגע בבשר ובמצות; ושם עלה
העלה אש מן הסלע, ואכלה את הבשר ואת המצות
עוגות. וַיֵּלֶךְ מַלְאַךְ יְהוָה מֵעֵינָיו.
6:22 וכאשר הבחין גדעון כי הוא מלאך יהוה, אמר גדעון.
אוי, יהוה אלוהים! כי מפני שראיתי מלאך יהוה פני
פָּנִים.
6:23 ויאמר אליו יהוה שלום לך; אל תירא: לא תפחד
לָמוּת.
6:24 בנה גדעון שם מזבח ליהוה ויקרא לו
יהוה שלום: עד היום זה עוד בעפרה מאביעזר.
6:25 ויהי באותו הלילה ויאמר אליו יהוה קח
הפר הצעיר של אביך, גם הפר השני בן שבע שנים,
והשליך את מזבח הבעל אשר לאביך וכרת את
חורשה שנמצאת לידו:
6:26 ובנה מזבח לה\' אלוהיך על ראש הסלע הזה ב
את המקום המוסדר, ולקחת את הפר השני, ולהציע שרוף
זבח בעצי החורשה אשר תכרת.
6:27 ולקח גדעון עשרה איש מעבדיו ועשה כדבר ה\'
אליו: וכך היה, כי ירא בית אביו, ו
אנשי העיר, כי לא יכול היה לעשות זאת ביום, כי עשה זאת על ידי
לַיְלָה.
6:28 וכשקמו אנשי העיר בבקר והנה
מזבח הבעל הושלך, ונכרתה החורשה אשר על ידו.
והפר השני הוקרב על המזבח שנבנה.
6:29 ויאמרו איש אל רעהו מי עשה הדבר הזה? ומתי הם
שאל ושאל, אמרו, גדעון בן יואש עשה זאת
דָבָר.
6:30 ויאמרו אנשי העיר אל יואש הוציא את בנך למען יוכל
מות: כי הוא הפיל את מזבח הבעל, וכי יש לו
כרת את החורשה אשר לידו.
6:31 וַיֹּאמֶר יוֹאָשׁ אֶל-כָּל-עֹמְדִים עָלָיו הִתְפַּרְנוּ אֶת-עַל-בַּעַל?
האם תציל אותו? אֲשֶׁר יִתְפַּנֵּן עָלָיו, יָמוּת
עוד בוקר: אם הוא אלוהים, יתחנן בעצמו.
כי אחד הפיל את מזבחו.
6:32 על כן קרא לו ביום ההוא ג\'רובעל לאמר יתחנן הבעל
כנגדו, כי הפיל את מזבחו.
6:33 אז כל המדיינים והעמלקים ובני המזרח
נאספו ועברו וחנו בעמק
יזרעאל.
6:34 ורוח יהוה באה על גדעון ותקע בשופר; ו
אביעזר נאסף אחריו.
6:35 וישלח מלאכים בכל מנשה; שגם נאסף
אחריו ושלח שלוחים אל אשר ואל זבולון ואל
נפתלי; והם עלו לקראתם.
6:36 ויאמר גדעון אל האלוהים אם תציל את ישראל ביד שלי כמוך.
אמרת,
6:37 הנני מניח גיזת צמר ברצפה; ואם הטל על
הגיזה בלבד, והיא יבשה על כל הארץ לידה, אז אעשה
דע כי תציל את ישראל על ידי כפי שאמרת.
6:38 ויהי כך כי השכם למחרת ותקע את הגיזה.
יחד, וסחטו את הטל מהגיזה, קערה מלאה במים.
6:39 וַיֹּאמֶר גדעון אל ה\' אל יחם עלי חמתך ואני
ידבר רק פעם אחת: תן לי להוכיח, נא, אבל פעם אחת עם
הצמר; יהי עתה יבש רק על הגיזה ועל כל
אדמה שיהיה טל.
6:40 ויעשה אלהים בלילה ההוא כי יבש על הגיז בלבד
היה טל על כל האדמה.
