שופטים
5:1 ושר דבורה וברק בן אבינועם ביום ההוא לאמר.
5:2 הלל את יהוה על נקמת ישראל ברצון העם
הציעו את עצמם.
5:3 שמעו מלכים; האזינו, נסיכים; אני, אפילו אני, אשיר ל-
אָדוֹן; אשיר הלל לה\' אלוהי ישראל.
5:4 יהוה ביציאתך משעיר בצאתך מן הים.
שדה אדום, הארץ רעדה, והשמים ירדו, העננים
גם הפיל מים.
5:5 הרים נמסו מלפני יהוה סיני ההוא מלפנים
יהוה אלוהי ישראל.
5:6 בימי שמגר בן ענת בימי יעל ה
הכבישים המהירים לא היו תפוסים, והמטיילים עברו בדרכים צדדיות.
5:7 חדלו יושבי הכפרים, הפסיקו בישראל, עד
שאני דבורה קמתי, שקמתי אמא בישראל.
5:8 הם בחרו אלוהים חדשים; אז הייתה מלחמה בשערים: האם היה מגן או
חנית נראית בין ארבעים אלף בישראל?
5:9 לבי אל נגידי ישראל, אשר נסחו
ברצון בין העם. בָּרוּךְ אֶת יְהוָה.
5:10 דברו הרוכבים על חמורים לבנים, היושבים במשפט והולכים על פניו.
הדרך.
5:11 הניצולים מרעש קשתים במקומות
שואב מים, ישמרו שם את צדקת ה\'.
אפילו צדיקים פועלים כלפי יושבי כפריו ב
ישראל: אז ירדו עם ה\' אל השערים.
5:12 התעורר, התעורר, דבורה: התעורר, התעורר, השמיע שיר: קום, ברק, ו
הובל את שביך, בן אבינועם.
5:13 ואז עשה את הנשאר לשלוט על האצילים שבקרב
עַם: יְהוָה עָשָׂה אוֹתִי עַל גִּבּוֹרִים.
5:14 מאפרים היה שורש מהם על עמלק; אחריך,
בנימין, בקרב עמך; ממכיר ירדו מושלים ויצאו
של זבולון המטפלים בעט הסופר.
5:15 ושרי יששכר עם דבורה; אפילו יששכר, וכן
ברק: הוא נשלח ברגל לעמק. לחלוקות ראובן
היו מחשבות לב גדולות.
5:16 למה אתה שוכן בין הרעות לשמוע את קולות הכבשים
להקות? על מחלקות ראובן היו חיפושים גדולים של
לֵב.
5:17 גלעד ישב מעבר הירדן ומדוע נשאר דן באניות? אשר
המשיך על חוף הים, ושכן בפרצותיו.
5:18 זבולון ונפתלי היו עם אשר סיכן את נפשו אל ה
מוות במרומי השדה.
5:19 באו המלכים ונלחמו, ואחר כך נלחמו במלכי כנען בתענך.
מימי מגידו; הם לא לקחו רווח מכסף.
5:20 הם נלחמו מן השמים; הכוכבים בקורסים שלהם נלחמו נגד
סיסרא.
5:21 נהר הקישון סחף אותם, הנהר העתיק ההוא, הנהר.
קישון. הו, נשמתי, דרכת כוחות.
5:22 ואז נשברו פרסות הסוס על-ידי ההשתוללות
התחבטויות של האדירים שלהם.
5:23 קללו מרוז, אמר מלאך יהוה, קללו מרה את
תושביה; כי לא באו לעזרת ה\', ל
עזרת יהוה נגד גבורים.
5:24 יתברך מעל הנשים יעל אשת חבר הקיני יתברך
תהא מעל הנשים באוהל.
5:25 שאל מים ותנתה לו חלב; היא הביאה חמאה בא
מנה אדונית.
5:26 שמה את ידה אל המסמר ואת ידה הימנית אל הפועלים
פטיש; ובפטיש הכתה את סיסרא, הכתה את ראשו.
כשהיא ניקבה וחבטה את רקותיו.
5:27 לרגליה קד, נפל, שכב, לרגליה קד, הוא.
נפל: במקום שהשתחוה, שם נפל מת.
5:28 אמו של סיסרא הסתכלה בחלון וזעקה דרך החלון
סריג, למה מרכבתו כל כך מאחרת לבוא? למה לעכב את הגלגלים של
המרכבות שלו?
5:29 ענו לה נשותיה החכמות, כן, היא השיבה תשובה לעצמה.
5:30 האם הם לא מיהרו? האם לא חילקו את הטרף; לכל אדם א
עלמה או שתיים; לסיסרא טרף צבעוני, טרף צוללנים
צבעים של עבודות רקמה, של צבעים שונים של רקמה משני הצדדים,
להיפגש על צווארם של אלה שלוקחים את השלל?
5:31 אז יאבדו כל אויביך ה\' ויהיו אוהביו
כשמש ביציאתו בגבורתו. והארץ הייתה מנוחה ארבעים
שנים.
