שופטים
   3:1 ואלה הגויים אשר הותיר יהוה להוכיח בהם את ישראל
          אפילו רבים מישראל שלא ידעו את כל מלחמות כנען;
                         3:2 רק למען ידעו תולדות בני ישראל ללמד
המלחמה שלהם, לפחות כאלה שקודם לכן לא ידעו עליה דבר;
                        3:3 דהיינו חמשה אדני פלשתים וכל הכנעני
             צידונים והחיוים אשר ישבו בהר הלבנון, מן ההר
                                                   בעלחרמון עד כניסת חמת.
             3:4 והיו מוכיחים את ישראל על ידם לדעת אם ירצו
                                    שמע למצוות יהוה אשר ציווה אותם
                                                                    אבות ביד משה.
               3:5 וישבו בני ישראל בין הכנענים והחתים ובין
                                   האמורי והפרזי והחיווי והיבוסי:
3:6 וַיִּקְחוּ אֶת-בְּנוֹתֵיהֶם לְנַשָּׁה לָהֶם וַיִּתְנוּ לָהֶן
                                        בנות לבניהם ועבדו את אלהיהם.
                       3:7 ועשו בני ישראל הרע בעיני יהוה ושכחו
                      ה\' אלוהיהם ועבדו את הבעלים ואת המטעים.
                     3:8 על כן חרה כעס יהוה על ישראל ומכר אותם
                       ביד חושנישתים מלך מסופוטמיה : והילדים
                       מישראל שירתו את חושנישתים שמונה שנים.
                     3:9 וכאשר קראו בני ישראל אל ה\', הקים יהוה
                       מציל לבני ישראל, אשר הציל אותם, עתניאל
                                       בנו של קנז, אחיו הצעיר של כלב.
               3:10 ותבוא עליו רוח יהוה וישפט את ישראל וילך
 יצא למלחמה: ויציל יהוה את חושנרשתים מלך מסופוטמיה
                                לתוך ידו; ותגבר ידו על חושנישתים.
         3:11 ותנוח הארץ ארבעים שנה. וימות עתניאל בן קנז.
                          3:12 וישובו בני ישראל הרע בעיני יהוה ו
                     חיזק יהוה את עגלון מלך מואב על ישראל כי
                                                         עשו הרע בעיני יהוה.
                          3:13 ויקבץ אליו את בני עמון ועמלק וילך
                           היכה את ישראל, והחזיק את עיר הדקלים.
3:14 ועבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה.
                      3:15 אבל בזעקו בני ישראל אל ה\', הקים יהוה
                        להעלותו מציל אהוד בן גרא בן בנימי איש
                   שמאל: ועל ידו שלחו בני ישראל מתנה לעגלון
                                                                           מלך מואב.
  3:16 ועשה לו אהוד פגיון אשר לו שני קצוות, אורך אמה; ו
              הוא כן חגר אותו מתחת לבגדיו על ירכו הימנית.
3:17 ויביא את-המתנה אל עגלון מלך מואב ועגלון היה מאוד
                                                                             איש שמן.
                         3:18 וכאשר סיים להקריב את המתנה, שלח את
                                                     אנשים שחשפו את ההווה.
       3:19 אבל הוא עצמו חזר שוב מהמחצבות אשר ליד גלגל ו
אָמַר, סוֹד שֶׁלִּי אֵלֶיךָ, הַמֶּלֶךְ: אֲשֶׁר אָמַר, שָׁתַק.
                                          וכל העומדים לידו יצאו ממנו.
               3:20 ויבא אליו אהוד; והוא ישב בסלון קיץ, שהוא
היה לעצמו בלבד. וַיֹּאמֶר אַהוּד, אֲשֶׁר יֵשׁ לִי מִדָּה אֶל-הָאֱלֹהִים
                                                      לְךָ. והוא קם ממקומו.
3:21 וישלח אהוד את ידו השמאלית ויקח את הפגיון מימינו
                                               ירך, ותחב אותה לתוך בטנו:
3:22 וַיָּבֹא גַּם הַפֶּרֶת אַחֲרֵי הַלָּה; והשומן נסגר על
      להב, כדי שלא יוכל להוציא את הפגיון מתוך בטנו; וה
                                                                         יצא לכלוך.
                      3:23 ויצא אהוד דרך האכסדרה וסגר את דלתות
                                                  טרקלין עליו, ונעל אותם.
                       3:24 בצאתו, באו עבדיו; וכאשר ראו זאת, הנה
         דלתות הטרקלין ננעלו, אמרו, הרי הוא מכסה את שלו
                                                     רגליים בחדר הקיץ שלו.
                        3:25 ויתעכבו עד שיתביישו והנה לא פתח את
                דלתות הטרקלין; על כן לקחו מפתח ופתחו אותם.
                                      הִנֵּה אֲדֹנָיָם נפל מת ארצה.
                 3:26 וימלט אהוד בעודם, ויעבור מעבר למחצבות.
                                                                       ברח לסיראת.
                                           3:27 ויהי בבואו ותקע בחצוצרה
                            הר אפרים, ובני ישראל ירדו איתו ממנו
                                                             ההר, והוא לפניהם.
                   3:28 ויאמר אליהם לכו אחרי כי הושיע אתכם ה\'
                       אויבים את המואבים בידך. וירדו אחריו, ו
             לקח את אמות הירדן אל מואב, ולא נתן איש לעבור
                                                                                      על.
3:29 ויהרגו את מואב באותה שעה כעשרת אלפים איש כולם תאוות
                                       וכל אנשי חיל; ושם לא נמלט איש.
     3:30 וככה מואב ביום ההוא תחת יד ישראל. ולארץ הייתה
                                                            מנוחה ארבעים שנה.
                          3:31 ואחריו היה שמגר בן ענת, אשר הרג את
                         פלשתים שש מאות איש בשר שור: וכן הושיע
                                                                                ישראל.