ג\'יימס
                                        1:1 יעקב, עבד אלוהים ושל האדון ישוע המשיח, לשנים-עשר
                                                                             שבטים אשר מפוזרים בחו"ל, ברכה.
                              1:2 אחי, חשבו כולה שמחה כאשר אתם נופלים בפיתויים מגוונים;
                                                        1:3 לדעת זאת, כי נסיון אמונתכם עובד סבלנות.
                                  1:4 אבל סבלנות תהיה עבודתה המושלמת למען תהיו מושלמים ו
                                                                                                   שלם, לא רוצה כלום.
                             1:5 אם לאחד מכם חסרה חכמה, יבקש מאלוהים הנותן לכל בני האדם
                                                             בִּדְבָרִים, וְלֹא מְגַעֵר; ויינתן לו.
                                     1:6 אבל יבקש באמונה, בלי להסס. כִּי הַמְנַפֵּד כָּמוֹ
                                                                                   גל של ים נדחף עם הרוח וזרק.
                                                                    1:7 כי אל יחשוב האיש כי יקבל דבר מה\'.
                                                                          1:8 איש כפול אינו יציב בכל דרכיו.
                                   א,ט יִשְׂמַח אֶת-אח אֶל-הַמִּדָּה עַל-הַמִּתְרוֹמֶה.
                                                                 1:10 אבל העשיר בהיותו שפל כי כפרח העשב
                                                                                                   הוא יעבור לעולמו.
                                        1:11 כי השמש כבר לא זורחת בחום בוער, אלא היא מקמלת את
                                                                                דשא, ופרחיו נופל, וחסד אופנת
                                                                          הוא אבד: כך גם ידך העשיר בדרכיו.
                                                           1:12 אשרי האיש העומד בפיתוי כי בנסיון הוא
                                                                   יקבלו את כתר החיים אשר הבטיח להם ה\'
                                                                                                          שאוהבים אותו.
                   1:13 אל יאמר איש כאשר יתפתה, אני מתפתה מאלוהים כי אלוהים לא יכול
                                                                                       תתפתה לרעה ולא יפתה איש:
                                                  1:14 אבל כל אדם מתפתה כאשר הוא נמשך מתאוותיו, ו
                                                                                                                 מְפוּתֶה.
                                                              1:15 ואז כשהתאווה התעברה, היא מביאה חטא;
                                                                                                      נגמר, מביא מוות.
                                                                                 1:16 אל תטעו, אחים אהובים שלי.
                                         1:17 כל מתנה טובה וכל מתנה מושלמת היא מלמעלה ויורדת
                                                               מאבי האורות, שאין אצלו משתנה, גם לא צל
                                                                                                                  של סיבוב.
                                                       1:18 מרצונו הוליד אותנו בדבר האמת, כי נהיה א
                                                                                   סוג של ביכורים של בריותיו.
                                          1:19 לפיכך, אחי האהובים, יהי כל אדם מהיר לשמוע, איטי
                                                                                                          דבר, לאט לכעס:
                                                                  1:20 כי חמת האדם לא פועלת צדקת אלוהים.
                                                        1:21 לפיכך הפרד כל הזוהמה ומיותר השובבות, ו
                                         קבל בענווה את המילה המושתלת, המסוגלת להציל את שלך
                                                                                                                       נשמות.
                                     1:22 אך תהיו עושי-הדבר ולא שומעים בלבד, מטעים את משלכם
                                                                                                                           אני.
                                                       1:23 כי אם יהיה שומע דבר ולא עושה, הוא דומה ל
                                                                           אדם מתבונן בפניו הטבעיות בכוס:
                                                     1:24 כי הוא רואה את עצמו והולך לדרכו ומיד שכח
                                                                                                    איזה אדם הוא היה.
                                             1:25 אבל מי שמתבונן בחוק המושלם של החירות, וממשיך
                                                  בו, הוא אינו שומע שכחן, אלא עושה את העבודה, זו
                                                                                                   אדם יתברך במעשהו.
                                                       1:26 אם איש מכם נראה דתי ואינו מרסן את לשונו
                                                                  אבל מרמה את לבו, דתו של האיש הזה הבל.
                                                      1:27 דת טהורה וטמאה לפני אלוהים והאב זה לבקר
                                                                     יתום ואלמנות בצרתם ולשמור על עצמו
                                                                                                   ללא כתמים מהעולם.