ישעיהו
64:1 הוה, כי תקרע את השמים, כי תרד.
כדי שההרים יזרמו מטה בפניך,
64:2 כשבעורה האש הנמסה, האש מרתיחת את המים.
להכריע את שמך לאויביך למען ירבו הגויים
לרעוד בנוכחותך!
64:3 כאשר עשית דברים נוראים אשר לא חיפשנו, באת
למטה, ההרים זרמו למטה בנוכחותך.
64:4 כי מאז ראשית העולם לא שמעו בני אדם ולא ראו
עַל-הָאֹזֶן, וְלֹא-רָאָה הָעֵין, אֱלֹהִים, אֶל-אֲשֶׁר לוֹ
מוכן למי שמחכה לו.
64:5 אתה פוגש את השמחה ועושה צדקה
זכור אותך בדרכיך: הנה אתה זועם; כי חטאנו:
באלה המשך, וננצל.
64:6 אבל כולנו כדבר טמא וכל צדקותינו כדבר
סמרטוטים מטונפים; וכולנו דוהים כעלה; ועוונותינו, כמו ה
רוח, לקחו אותנו משם.
64:7 וְאֵין קוֹרֵא אֶת-שִׁמְךָ, הַמִּתְעוֹרֵר
לאחוז בך: כי הסתרת פניך מאתנו ויש לך
כילה אותנו, בגלל עוונותינו.
64:8 אך עתה יהוה אבינו אתה; אנחנו החימר, ואתה שלנו
קַדָר; וכולנו מעשה ידך.
64:9 אל תכעס מאוד יהוה ואל תזכור עוון לעולם.
הִנֵּה הִנֵּה רְאֵה, אֲנַחְנוּ, כֻּלָּנוּ עַמְּךָ.
64:10 ערי קדשיך מדבר, ציון מדבר, ירושלים א
שְׁמָמָה.
64:11 בית קדשנו והיפה שלנו אשר היללו אותך אבותינו
נשרף באש: וכל נעימותינו הושמדו.
64:12 האם תתאפק על הדברים האלה, יהוה? האם תחזיק את שלך
שלום, ולכאוב אותנו מאוד?