ישעיהו
62:1 למען ציון לא אשקוט ולמען ירושלים
לא ינוח, עד שתצא צדקתו כזוהר,
וישועתו כמנורה בוערת.
62:2 ויראו הגויים את צדקתך ואת כל המלכים כבודך.
וַיִּקְרָא לְךָ שָׁם חָדָשׁ אֲשֶׁר פִּי יְהוָה
תן שם.
62:3 גם אתה תהיה כתר כבוד ביד יהוה ומלכות.
כתר ביד אלוהיך.
62:4 לא תיקרא עוד עזובה; וְלֹא תַעֲזֹר עוֹד ארצך
יִכָּרֵא שְׁמוֹמָה: וְאַתָּה תִּקְרָא חֲפִצְבָה וְאֶת אֶרֶץֶךָ
בּעוּלָה: כִּי חָפַץ יְהוָה בך, וַאֲדַרְתְךָ תִּנְשַׂא.
62:5 כי כשם שנער נשא בתולה, כן ישאו לך בניך.
כשם שהחתן שמח על הכלה, כן ישמח אלוהיך
עליך.
62:6 שמתי שומרים על חומותיך ירושלים אשר לא תחזיק לעולם
שלומם יומם ולילה: המזכירים את יהוה אל תשמרו
שתיקה,
62:7 ואל תנוח לו עד שיקים ועד שיעשה את ירושלים א
הלל בארץ.
62:8 נשבע יהוה ביד ימינו ובזרוע כוחו.
אמנם לא אתן עוד את תירנך לבשר לאויביך; ו
בני הנכרי לא ישתו את ייןך, על אשר אתה
עמל:
62:9 ואספו יאכלו אותו והללו את יהוה; ו
אֲשֶׁר קִבְּצוּ אוֹתָהּ, יִשְׁתּוּ אוֹתוֹ בַּחֲצֵרוֹתִי
קְדוּשָׁה.
62:10 עברו, עברו בשערים; תכין את דרך העם; ללהק
למעלה, להטיל את הכביש המהיר; אסוף את האבנים; להעלות סטנדרט עבור
האנשים.
62:11 הנה הודיע יהוה עד סוף העולם אמרו אל
בת ציון, הנה ישועתך באה; הנה, שכרו
הוא עמו, ועבודתו לפניו.
62:12 וַיִּקְרְאוּ לָהֶם, הָעָם הַקֹּדֶשׁ, גְּאוּל יְהוָה
אתה תיקרא, מבוקש, עיר לא עזובה.