ישעיהו 53:1 מי האמין לדיווח שלנו? ולמי זרוע ה\' גילה? 53:2 כי יצמח לפניו כצמח רך וכשורש ממנו אדמה יבשה: אין לו צורה ויופי; וכשנראה אותו, אין יופי שאנחנו צריכים לרצות בו. 53:3 הוא מבוזה ונדחה מבני אדם; איש צער, ומכיר ביגון: והסתרנו פנינו מפניו; הוא היה בזוי, ולא הערכנו אותו. 53:4 אמנם הוא נשא את יגוננו ונשא את צערנו ואנחנו עשינו. תעריך אותו מוכה, מוכה אלוהים, ומעונה. 53:5 אבל על פשעינו הוא נפצע, על שלנו הוא נפצע עוונות: ייסור שלום שלנו היה עליו; ועם שלו פסים נרפאנו. 53:6 כל אנחנו ככבשים תעו; הפכנו כל אחד לשלו דֶרֶך; וַיִּשָּׂם יְהוָה עָלָיו אֶת-עָוֶן כֻּלָּנוּ. 53:7 נדכא ויצר ולא פתח את פיו. מובא ככבש לשחיטה, וכצאן לפניה הגוזזים אילם, ולכן אינו פותח את פיו. 53:8 הוא נלקח מהכלא ומן הדין ומי יגיד את שלו דוֹר? כי נכרת מארץ החיים : למען עבירה של עמי הוא הוכה. 53:9 ועשה את קברו עם הרשע ועם העשיר במותו; כִּי לֹא עָשָׂה חֶסֶד וְלֹא הָיְתָה רְמָה בְּפִיו. 53:10 ואולם, חפץ יהוה, לחבוטו; הוציא אותו לצער: מתי תעשה את נפשו קרבן לחטאת, הוא יראה את זרעו, הוא יאריך ימיו וטובת ה\' יצליח היד שלו. 53:11 יראה מעמל נפשו וישבע על ידיו. דעה יצדיק עבדי צדיק רבים; כי הוא ישא העוונות שלהם. 53:12 לכן אחלק לו חלק עם הגדולים והוא יעשה לחלק את השלל עם החזקים; כי הוא שפך את נפשו לְמוֹת, וַיִּפְנֶה בַּמַּעֲשִׂים; והוא חשף את חטא של רבים, והשתדל על העוברים.