ישעיהו
53:1 מי האמין לדיווח שלנו? ולמי זרוע ה\'
גילה?
53:2 כי יצמח לפניו כצמח רך וכשורש ממנו
אדמה יבשה: אין לו צורה ויופי; וכשנראה אותו,
אין יופי שאנחנו צריכים לרצות בו.
53:3 הוא מבוזה ונדחה מבני אדם; איש צער, ומכיר
ביגון: והסתרנו פנינו מפניו; הוא היה בזוי,
ולא הערכנו אותו.
53:4 אמנם הוא נשא את יגוננו ונשא את צערנו ואנחנו עשינו.
תעריך אותו מוכה, מוכה אלוהים, ומעונה.
53:5 אבל על פשעינו הוא נפצע, על שלנו הוא נפצע
עוונות: ייסור שלום שלנו היה עליו; ועם שלו
פסים נרפאנו.
53:6 כל אנחנו ככבשים תעו; הפכנו כל אחד לשלו
דֶרֶך; וַיִּשָּׂם יְהוָה עָלָיו אֶת-עָוֶן כֻּלָּנוּ.
53:7 נדכא ויצר ולא פתח את פיו.
מובא ככבש לשחיטה, וכצאן לפניה
הגוזזים אילם, ולכן אינו פותח את פיו.
53:8 הוא נלקח מהכלא ומן הדין ומי יגיד את שלו
דוֹר? כי נכרת מארץ החיים : למען
עבירה של עמי הוא הוכה.
53:9 ועשה את קברו עם הרשע ועם העשיר במותו;
כִּי לֹא עָשָׂה חֶסֶד וְלֹא הָיְתָה רְמָה בְּפִיו.
53:10 ואולם, חפץ יהוה, לחבוטו; הוציא אותו לצער: מתי
תעשה את נפשו קרבן לחטאת, הוא יראה את זרעו, הוא
יאריך ימיו וטובת ה\' יצליח
היד שלו.
53:11 יראה מעמל נפשו וישבע על ידיו.
דעה יצדיק עבדי צדיק רבים; כי הוא ישא
העוונות שלהם.
53:12 לכן אחלק לו חלק עם הגדולים והוא יעשה
לחלק את השלל עם החזקים; כי הוא שפך את נפשו
לְמוֹת, וַיִּפְנֶה בַּמַּעֲשִׂים; והוא חשף את
חטא של רבים, והשתדל על העוברים.