ישעיהו
52:1 ער, ער; לבש עוז, ציון; לבש את היפה שלך
בגדים ירושלים עיר הקודש כי מעתה לא יהיה עוד
בוא בך ערל וטמא.
52:2 נענעך מן העפר; קום ושב ירושלים: רופף
את עצמך מחבלי צווארך, בת ציון השבויה.
52:3 כִּי כֹּה אָמַר יְהוָה, מְכַרְתֶּם אֶת אֶת אֶתְכֶם בְּלֹא; ואתה
ייפדה ללא כסף.
52:4 כי כה אמר אדוני יהוה עמי ירד לפני כן למצרים ל
לשהות שם; ויעשק אותם אשור בלי סיבה.
52:5 ועתה, מה יש לי כאן, נאום יהוה, כי נלקח עמי
רחוק לחינם? השולטים בהם יללו אותם, אמר
אָדוֹן; וּמִשְׁמִי תָּמִיד בְּכָל יוֹם יוֹם מְחַלֵּץ.
52:6 על כן ידע עמי את שמי על כן ידעו בפנים
היום ההוא שאני המדבר: הנה אני.
52:7 מה יפות על ההרים רגלי המביא טוב
בשורה, המפרסם שלום; שמביא בשורות טובות, זה
מפרסם ישועה; האומר לציון אלוהיך מלך!
52:8 שומרים שלך ישאו קול; עם הקול יחדיו
שִׁירוּ כִּי יָרְאוּ עֵינָא בְּעֵין, כַּאֲשֶׁר יָשִׁיב יְהוָה
צִיוֹן.
52:9 פרצו בשמחה, שרו יחדיו, חורבות ירושלים, כי
ניחם יהוה את עמו, גאל את ירושלים.
52:10 חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגויים; ו
כל קצוות הארץ יראו את ישועת אלוהינו.
52:11 הסתלקו, הסתלקו, צאו משם, אל תיגעו בטמא; ללכת
אתם מקרבה; תהיו נקיים, הנושאים את הכלים
אָדוֹן.
52:12 כי לא תצאו בחיפזון ובריחה לא תלכו כי יהוה.
לך לפניך; ויהי אלוהי ישראל לשכרך.
52:13 הנה עבדי ינהג בתבונה יתנשא
נעלה, ותהיה גבוה מאוד.
52:14 כַּאֲשֶׁר נִפְתְּמוּ עָלֶיךָ; הוויזה שלו הייתה כל כך פגומה יותר מכל
אדם וצורתו יותר מבני אדם:
52:15 ויזרק גוים רבים; יסגרו המלכים את פיהם
לו: כי מה שלא נאמר להם יראו; וזה
אשר לא שמעו יחשבו.