ישעיהו 46:1 בל משתחוה נבו רכן אלילים על הבהמות על הבקר: עגלותכם היו עמוסות כבדות; הם נטל על החיה העייפה. 46:2 הם מתכופפים, משתחוים יחדיו; הם לא יכלו לעמוד בנטל, אבל עצמם הלכו בשבי. 46:3 שמע אלי בית יעקב וכל שארית בית יעקב. יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נָשְׂאוּ עָלַי מִבַּטֵּן, אֲשֶׁר נָשְׂאִים מִן רֶחֶם: 46:4 ועד זקנתך אני הוא; ואפילו לצרוח שערות אשא אתה: עשיתי, ואשא; גם אני אשא, ואציל אתה. 46:5 למי תשוו אותי ותשווה אותי והשוו אותי למען נזכה להיות כמו? 46:6 הם מפילים זהב מתוך התיק ומשקלים כסף במאזן, ו לשכור צורף; וְהוּא עָשָׂה אוֹתוֹ אֱלֹהִים; פולחן. 46:7 נושאים אותו על הכתף, נושאים אותו, ומעמידים אותו בשלו מקום, והוא עומד; ממקומו לא יסיר: כן אחד יצעק אליו, אך אינו יכול לענות, ולא להצילו משלו צרה. 46:8 זכרו זאת והראו לעצמכם אנשים, החזירו את זה לנפשכם עבריינים. 46:9 זכור את הקודמים של פעם כי אני אלהים ואין עוד; אני אלוהים, ואין כמוני, 46:10 מכריז את הקץ מראשית, ומימים קדומים את הדברים אֲשֶׁר לֹא נַעֲשָׂיו לֵאמֹר: עֶצְתִּי תָּמוֹד וְאֶעֱשֶׂה הַכֹּל התענוג שלי: 46:11 קורא לציפור עורבת ממזרח, האיש המוציא לפועל את עצתי. מארץ רחוקה כן דיברתי, גם אני אקיים; התכוונתי לזה, אני גם אעשה את זה. 46:12 האזינו אליי רחקי הלב הרחוקים מהצדקה. 46:13 אני מקרב את צדקתי; לא ירחק, וישועתי לֹא יִהְיֶה, וְהִשְׁתַּחְתִּי יְשׁוּעָה בְּצִיּוֹן, לְיִשְׂרָאֵל כְּבוֹדִי.