ישעיהו
46:1 בל משתחוה נבו רכן אלילים על הבהמות
על הבקר: עגלותכם היו עמוסות כבדות; הם נטל על
החיה העייפה.
46:2 הם מתכופפים, משתחוים יחדיו; הם לא יכלו לעמוד בנטל,
אבל עצמם הלכו בשבי.
46:3 שמע אלי בית יעקב וכל שארית בית יעקב.
יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נָשְׂאוּ עָלַי מִבַּטֵּן, אֲשֶׁר נָשְׂאִים מִן
רֶחֶם:
46:4 ועד זקנתך אני הוא; ואפילו לצרוח שערות אשא
אתה: עשיתי, ואשא; גם אני אשא, ואציל
אתה.
46:5 למי תשוו אותי ותשווה אותי והשוו אותי למען נזכה
להיות כמו?
46:6 הם מפילים זהב מתוך התיק ומשקלים כסף במאזן, ו
לשכור צורף; וְהוּא עָשָׂה אוֹתוֹ אֱלֹהִים;
פולחן.
46:7 נושאים אותו על הכתף, נושאים אותו, ומעמידים אותו בשלו
מקום, והוא עומד; ממקומו לא יסיר: כן אחד
יצעק אליו, אך אינו יכול לענות, ולא להצילו משלו
צרה.
46:8 זכרו זאת והראו לעצמכם אנשים, החזירו את זה לנפשכם
עבריינים.
46:9 זכור את הקודמים של פעם כי אני אלהים ואין עוד;
אני אלוהים, ואין כמוני,
46:10 מכריז את הקץ מראשית, ומימים קדומים את הדברים
אֲשֶׁר לֹא נַעֲשָׂיו לֵאמֹר: עֶצְתִּי תָּמוֹד וְאֶעֱשֶׂה הַכֹּל
התענוג שלי:
46:11 קורא לציפור עורבת ממזרח, האיש המוציא לפועל את עצתי.
מארץ רחוקה כן דיברתי, גם אני אקיים;
התכוונתי לזה, אני גם אעשה את זה.
46:12 האזינו אליי רחקי הלב הרחוקים מהצדקה.
46:13 אני מקרב את צדקתי; לא ירחק, וישועתי
לֹא יִהְיֶה, וְהִשְׁתַּחְתִּי יְשׁוּעָה בְּצִיּוֹן, לְיִשְׂרָאֵל כְּבוֹדִי.