ישעיהו 44:1 ועתה שמע, יעקב עבדי; וישראל אשר בחרתי: 44:2 כה אמר יהוה אשר עשה אותך ויצרך מרחם אשר יעזור לך; אל תירא, יעקב, עבדי; ואתה, ישורון, אשר אני בחרתי. 44:3 כי אשפוך מים על הצמא ושיטפונות על היבש אדמה: אשפוך רוחי על זרעך וברכתי על שלך צֶאֱצָאִים: 44:4 ויצצו כעשב כערבות במים קורסים. 44:5 יאמר אחד, ליהוה אני; ואחר יקרא לעצמו על ידי ה שם יעקב; ואחר ירשם בידו לה\'. ויקרא את עצמו בשם ישראל. 44:6 כה אמר יהוה מלך ישראל וגואלו יהוה מארחים; אני הראשון, ואני האחרון; ולצדי אין אלוהים. 44:7 ומי כמוני אקרא ואגיד ויסדר אותו אותי, מאז שמנתי את העם הקדום? והדברים שיש יבואו ויבואו, יראו להם. 44:8 אל תירא ואל תירא לא אמרתי לך מאותה עת הכריזו על זה? אתם אפילו העדים שלי. האם יש אלוהים לידי? כן, אין אלוהים; אני לא מכיר אף אחד. 44:9 עושי פסל כולם הבל; ואת שלהם דברים מענגים לא יועילו; והם עדים משלהם; הם אינם רואים, ואינם יודעים; כדי שהם יתביישו. 44:10 מי יצר אל, או מותך פסל מועיל שום דבר? 44:11 הִנֵּה כָּל חֲבֵרָיו בּוֹשׁוֹת וְהַעֲבָדִים מִן. גברים: יאספו כולם יחד, יקומו; ובכל זאת הם יפחדו ויבושו יחדיו. 44:12 הצורר עם המלקחיים גם עובד בגחלים וגם מעצב אותו בפטישים ועובד אותו בכוח זרועותיו: כן הוא רעב וכוחו לא שותה מים ועייף. 44:13 הנגר מושיט את שלטונו; הוא משווק את זה עם קו; הוא מצמיד אותו במטוסים, והוא משווק אותו עם המצפן, ו עושה אותו כדמות אדם, לפי יופיו של אדם; שיישאר בבית. 44:14 חצב לו ארזים ויקח את הברוש ואת האלון אשר הוא. מתחזק לעצמו בין עצי היער: הוא נוטע אפר, והגשם יזין אותו. 44:15 אז יהיה לאדם לשרוף כי יקח ממנו ויחמם עַצמוֹ; וַיִּדְלִיק אוֹתָהּ, וְאוֹפה לֶחֶם; כן, הוא עושה אלוהים, וסוגד לו; הוא עשה לו פסל, ויפול לשם. 44:16 ישרף חלק ממנו באש; עם חלקו אוכל בשר; הוא צולה צלי ושבע: כן הוא מתחמם ואומר. אהה, חם לי, ראיתי את האש: 44:17 ושאריתו עשה אלהים פסלתו הוא נופל אליו, ומתפלל אליו, ומתפלל אליו, ו אומר, הושיע אותי; כי אתה האלוהים שלי. 44:18 לא ידעו ולא הבינו כי הוא עצם את עיניהם הם לא יכולים לראות; ולבם, כי אינם יכולים להבין. 44:19 ואיש לא יבחין בלבו, אין ידיעה ואין בינה לומר, חלקו שרפתי באש; כן, גם אני אפו לחם על גחליו; צליתי בשר ואכלתי זה: והאם אעשה את השארית שלו לתועבה? האם אפול עד למלאי של עץ? 44:20 הוא אכל מאפר לב רמה הפנה אותו כי הוא. אינו יכול להציל את נפשו, ולא לומר, האין שקר בימיני? 44:21 זכור את אלה יעקב וישראל; כי אתה עבדי: יש לי יצר אותך; אתה עבדי: ישראל, לא תשכח שלי. 44:22 מחקתי כענן פשעותיך וכענן ענן, חטאיך: שובו אלי; כי גאלתי אותך. 44:23 שירו השמים; כִּי עָשָׂה יְהוָה: תִּרְעוּ אֶת הַשְּׁפָרִים הארץ: פרצו לשירה, הרים, יער וכל עץ בו: כי גאל ה\' את יעקב והתפאר בו ישראל. 44:24 כה אמר יהוה גואלך ויצרך מן רחם, אני יהוה עושה הכל; שמותח את ה שמים לבד; המתפשט אל הארץ לבד; 44:25 מְסַכֵּל אֶת אִתּוֹת הַשֶּׁקְרִים, וּמִשְׁתַּכֵּף אֶת הַמּוֹזֵרִים; זֶה החזיר חכמים לאחור, והשיטה את ידיעתם; 44:26 המאשר את דבר עבדו ועושה עצת שליחיו; האומר לירושלים, אתה תהיה מיושב; ול ערי יהודה, אתם תיבנו, ואני אקים נבלים מקומות שלו: 44:27 האומר אל המעמקים יבש ויבש את נהרותיך. 44:28 האומר על כורש הוא הרועה שלי ויקיים את כל שלי תענוג: אפילו לאמר לירושלים, אתה תיבנה; ול- היכל, יסודך יונח.