ישעיהו
44:1 ועתה שמע, יעקב עבדי; וישראל אשר בחרתי:
44:2 כה אמר יהוה אשר עשה אותך ויצרך מרחם אשר
יעזור לך; אל תירא, יעקב, עבדי; ואתה, ישורון, אשר אני
בחרתי.
44:3 כי אשפוך מים על הצמא ושיטפונות על היבש
אדמה: אשפוך רוחי על זרעך וברכתי על שלך
צֶאֱצָאִים:
44:4 ויצצו כעשב כערבות במים
קורסים.
44:5 יאמר אחד, ליהוה אני; ואחר יקרא לעצמו על ידי ה
שם יעקב; ואחר ירשם בידו לה\'.
ויקרא את עצמו בשם ישראל.
44:6 כה אמר יהוה מלך ישראל וגואלו יהוה
מארחים; אני הראשון, ואני האחרון; ולצדי אין אלוהים.
44:7 ומי כמוני אקרא ואגיד ויסדר אותו
אותי, מאז שמנתי את העם הקדום? והדברים שיש
יבואו ויבואו, יראו להם.
44:8 אל תירא ואל תירא לא אמרתי לך מאותה עת
הכריזו על זה? אתם אפילו העדים שלי. האם יש אלוהים לידי?
כן, אין אלוהים; אני לא מכיר אף אחד.
44:9 עושי פסל כולם הבל; ואת שלהם
דברים מענגים לא יועילו; והם עדים משלהם;
הם אינם רואים, ואינם יודעים; כדי שהם יתביישו.
44:10 מי יצר אל, או מותך פסל מועיל
שום דבר?
44:11 הִנֵּה כָּל חֲבֵרָיו בּוֹשׁוֹת וְהַעֲבָדִים מִן.
גברים: יאספו כולם יחד, יקומו; ובכל זאת הם
יפחדו ויבושו יחדיו.
44:12 הצורר עם המלקחיים גם עובד בגחלים וגם מעצב אותו
בפטישים ועובד אותו בכוח זרועותיו: כן הוא
רעב וכוחו לא שותה מים ועייף.
44:13 הנגר מושיט את שלטונו; הוא משווק את זה עם קו; הוא
מצמיד אותו במטוסים, והוא משווק אותו עם המצפן, ו
עושה אותו כדמות אדם, לפי יופיו של אדם;
שיישאר בבית.
44:14 חצב לו ארזים ויקח את הברוש ואת האלון אשר הוא.
מתחזק לעצמו בין עצי היער: הוא נוטע
אפר, והגשם יזין אותו.
44:15 אז יהיה לאדם לשרוף כי יקח ממנו ויחמם
עַצמוֹ; וַיִּדְלִיק אוֹתָהּ, וְאוֹפה לֶחֶם; כן, הוא עושה אלוהים,
וסוגד לו; הוא עשה לו פסל, ויפול
לשם.
44:16 ישרף חלק ממנו באש; עם חלקו אוכל בשר;
הוא צולה צלי ושבע: כן הוא מתחמם ואומר.
אהה, חם לי, ראיתי את האש:
44:17 ושאריתו עשה אלהים פסלתו הוא
נופל אליו, ומתפלל אליו, ומתפלל אליו, ו
אומר, הושיע אותי; כי אתה האלוהים שלי.
44:18 לא ידעו ולא הבינו כי הוא עצם את עיניהם
הם לא יכולים לראות; ולבם, כי אינם יכולים להבין.
44:19 ואיש לא יבחין בלבו, אין ידיעה ואין
בינה לומר, חלקו שרפתי באש; כן, גם אני
אפו לחם על גחליו; צליתי בשר ואכלתי
זה: והאם אעשה את השארית שלו לתועבה? האם אפול
עד למלאי של עץ?
44:20 הוא אכל מאפר לב רמה הפנה אותו כי הוא.
אינו יכול להציל את נפשו, ולא לומר, האין שקר בימיני?
44:21 זכור את אלה יעקב וישראל; כי אתה עבדי: יש לי
יצר אותך; אתה עבדי: ישראל, לא תשכח
שלי.
44:22 מחקתי כענן פשעותיך וכענן
ענן, חטאיך: שובו אלי; כי גאלתי אותך.
44:23 שירו השמים; כִּי עָשָׂה יְהוָה: תִּרְעוּ אֶת הַשְּׁפָרִים
הארץ: פרצו לשירה, הרים, יער וכל
עץ בו: כי גאל ה\' את יעקב והתפאר בו
ישראל.
44:24 כה אמר יהוה גואלך ויצרך מן
רחם, אני יהוה עושה הכל; שמותח את ה
שמים לבד; המתפשט אל הארץ לבד;
44:25 מְסַכֵּל אֶת אִתּוֹת הַשֶּׁקְרִים, וּמִשְׁתַּכֵּף אֶת הַמּוֹזֵרִים; זֶה
החזיר חכמים לאחור, והשיטה את ידיעתם;
44:26 המאשר את דבר עבדו ועושה עצת
שליחיו; האומר לירושלים, אתה תהיה מיושב; ול
ערי יהודה, אתם תיבנו, ואני אקים נבלים
מקומות שלו:
44:27 האומר אל המעמקים יבש ויבש את נהרותיך.
44:28 האומר על כורש הוא הרועה שלי ויקיים את כל שלי
תענוג: אפילו לאמר לירושלים, אתה תיבנה; ול-
היכל, יסודך יונח.