ישעיהו
42:1 הִנֵּה אֶת עַבְדִּי אֲשֶׁר אֶחָד; הנבחר שלי, שבו נפשי
מענג; שמתי עליו רוחי: משפט יוציא
לגויים.
42:2 לא יצעק ולא ירים ולא ישמע קולו באדמה
רְחוֹב.
42:3 קנה חבול לא ישבור ואת הפשתן המעשן לא ישבור
לכבות: הוא יוציא משפט לאמת.
42:4 לא ייכשל ולא ייאש עד שיקבע משפט ב
אדמה: והאיים יחכו לתורה.
42:5 כה אמר אלהים יהוה ברא השמים ומתח אותם
הַחוּצָה; הפורש את הארץ ואת היוצא ממנה; הוא
הנותן נשימה לעם עליו, ורוח להולכים
שם:
42:6 אני יהוה קראתי לך בצדק ואחז בידך.
וישמרך, ויתן לך לברית העם, על א
אור הגויים;
42:7 לפקוח עיניים עיוורות להוציא את האסירים מהכלא ו
היושבים בחושך מבית הכלא.
42:8 אני יהוה זה שמי וכבודי לא אתן לאחר.
לא תשבחתי לצלמים.
42:9 הנה התרחשו הקודמים ודברים חדשים אני אומר.
לפני שהם צצים אני מספר לכם עליהם.
42:10 שירו ליהוה שיר חדש והללו מקצה הארץ
היורדים לים וכל אשר בו; האיים, וה
תושביה.
42:11 ישאו המדבר ועריו את קולם
כפרים אשר קידר יושב: ישירו יושבי הסלע.
תנו להם לצעוק מראש ההרים.
42:12 יתנו כבוד ליהוה ויגידו את תהילתו ב
איים.
42:13 יצא יהוה כאיש גבור, יעורר קנאה כמו.
איש מלחמה: הוא יבכה, כן, ישאג; הוא יגבר על שלו
אויבים.
42:14 זמן רב שתקתי; הייתי דומם, ונמנעתי
עצמי: עתה אבכה כאישה יולדת; אני אהרוס ו
לטרוף בבת אחת.
42:15 אשמד הרים וגבעות ואבשתי את כל עשביהם; ואני
יעשה את איי הנהרות, ואני אייבש את הבריכות.
42:16 והבאתי עיוורים בדרך אשר לא ידעו; אני אוביל אותם
בנתיבים שלא ידעו: אעשה חושך לפנים אור
אותם, ודברים עקומים ישרים. את הדברים האלה אעשה להם ו
לא לנטוש אותם.
42:17 יחזרו לאחור יבושו מאוד הבוטחים בהם
פסלים, האומרים לפסלים המותכים, אתם אלהינו.
42:18 שמעו, חירשים; וְהִבִּיטוּ, עִוּוּרִים, לְמַעַן תִּרְאוּ.
42:19 מי עיוור מלבד עבדי? או חירש, כשליחי אשר שלחתי? WHO
האם עיוור כשלם ועיוור כעבד יהוה?
42:20 ראה דברים רבים, אבל אתה לא שומר; פותח את האוזניים, אבל הוא
לא שומע.
42:21 חפץ יהוה למען צדקתו; הוא יגדל
החוק, ולהפוך אותו לכבוד.
42:22 אבל זה עם גזול וקלקול; כולם נלכדים
חורים, והם נסתרים בבתי כלא: הם לטרף, ואין
מוציא; לשלל, ואיש לא יאמר, השב.
42:23 מי מכם ישמע זאת? מי ישמע וישמע עבור ה
הזמן לבוא?
42:24 מי נתן את יעקב לשלל ואת ישראל לשודדים? לא יהוה,
הוא שאליו חטאנו? כי לא ילכו בדרכיו,
וכן לא צייתו לתורה.
42:25 על כן שפך עליו חמת כעסו, ואת
עוז קרב: והציתה אותו מסביב, וידע
לֹא; וַיִּשְׂרֶף אוֹתוֹ, וְלֹא נָתַח אֶת-הָיָה.