ישעיהו 42:1 הִנֵּה אֶת עַבְדִּי אֲשֶׁר אֶחָד; הנבחר שלי, שבו נפשי מענג; שמתי עליו רוחי: משפט יוציא לגויים. 42:2 לא יצעק ולא ירים ולא ישמע קולו באדמה רְחוֹב. 42:3 קנה חבול לא ישבור ואת הפשתן המעשן לא ישבור לכבות: הוא יוציא משפט לאמת. 42:4 לא ייכשל ולא ייאש עד שיקבע משפט ב אדמה: והאיים יחכו לתורה. 42:5 כה אמר אלהים יהוה ברא השמים ומתח אותם הַחוּצָה; הפורש את הארץ ואת היוצא ממנה; הוא הנותן נשימה לעם עליו, ורוח להולכים שם: 42:6 אני יהוה קראתי לך בצדק ואחז בידך. וישמרך, ויתן לך לברית העם, על א אור הגויים; 42:7 לפקוח עיניים עיוורות להוציא את האסירים מהכלא ו היושבים בחושך מבית הכלא. 42:8 אני יהוה זה שמי וכבודי לא אתן לאחר. לא תשבחתי לצלמים. 42:9 הנה התרחשו הקודמים ודברים חדשים אני אומר. לפני שהם צצים אני מספר לכם עליהם. 42:10 שירו ליהוה שיר חדש והללו מקצה הארץ היורדים לים וכל אשר בו; האיים, וה תושביה. 42:11 ישאו המדבר ועריו את קולם כפרים אשר קידר יושב: ישירו יושבי הסלע. תנו להם לצעוק מראש ההרים. 42:12 יתנו כבוד ליהוה ויגידו את תהילתו ב איים. 42:13 יצא יהוה כאיש גבור, יעורר קנאה כמו. איש מלחמה: הוא יבכה, כן, ישאג; הוא יגבר על שלו אויבים. 42:14 זמן רב שתקתי; הייתי דומם, ונמנעתי עצמי: עתה אבכה כאישה יולדת; אני אהרוס ו לטרוף בבת אחת. 42:15 אשמד הרים וגבעות ואבשתי את כל עשביהם; ואני יעשה את איי הנהרות, ואני אייבש את הבריכות. 42:16 והבאתי עיוורים בדרך אשר לא ידעו; אני אוביל אותם בנתיבים שלא ידעו: אעשה חושך לפנים אור אותם, ודברים עקומים ישרים. את הדברים האלה אעשה להם ו לא לנטוש אותם. 42:17 יחזרו לאחור יבושו מאוד הבוטחים בהם פסלים, האומרים לפסלים המותכים, אתם אלהינו. 42:18 שמעו, חירשים; וְהִבִּיטוּ, עִוּוּרִים, לְמַעַן תִּרְאוּ. 42:19 מי עיוור מלבד עבדי? או חירש, כשליחי אשר שלחתי? WHO האם עיוור כשלם ועיוור כעבד יהוה? 42:20 ראה דברים רבים, אבל אתה לא שומר; פותח את האוזניים, אבל הוא לא שומע. 42:21 חפץ יהוה למען צדקתו; הוא יגדל החוק, ולהפוך אותו לכבוד. 42:22 אבל זה עם גזול וקלקול; כולם נלכדים חורים, והם נסתרים בבתי כלא: הם לטרף, ואין מוציא; לשלל, ואיש לא יאמר, השב. 42:23 מי מכם ישמע זאת? מי ישמע וישמע עבור ה הזמן לבוא? 42:24 מי נתן את יעקב לשלל ואת ישראל לשודדים? לא יהוה, הוא שאליו חטאנו? כי לא ילכו בדרכיו, וכן לא צייתו לתורה. 42:25 על כן שפך עליו חמת כעסו, ואת עוז קרב: והציתה אותו מסביב, וידע לֹא; וַיִּשְׂרֶף אוֹתוֹ, וְלֹא נָתַח אֶת-הָיָה.