ישעיהו
                                                                       40:1 נחמו, נחמו את עמי, נאום אלוהיך.
                                                     40:2 דברו בנחת לירושלים וצעקו אליה כי מלחמתה
                                                                      הושגה, כי עוונה נמחל: כי היא קיבלה
                                                                                    יד יהוה כפולה על כל חטאיה.
                                                                                   40:3 קול צועק במדבר תכין דרך
                                                                   יהוה, ישר במדבר כביש מהיר לאלוהינו.
                                                       40:4 כל עמק יהיה מרומם וכל הר וכל גבעה ייעשה
                                                      נמוך: והעקום יישר, והמקומות הגסים מישורים.
                                                               40:5 ויתגלה כבוד יהוה וכל בשר יראה אותו
                                                                                              יחד: כי פי יהוה דיבר.
                                                40:6 הקול אמר: בכה. ויאמר מה אצעק? כל בשר הוא דשא,
                                                                                              וכל טובתו כפרח השדה.
                                                                         40:7 דשא קמל הפרח נמוג כי רוח יהוה
                                                                                            נושף בו: ודאי העם עשב.
                                                               40:8 דשא קמל, פרח דהה, ודבר אלוהינו יעשה
                                                                                                              לעמוד לנצח.
                                                                   40:9 ציון מבשרת טוב, עלה אל ההר הגבוה;
                                                      יְרוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׁרֶת, הָרָא קוֹלֶךָ
                                                              כוח; הרם אותו, אל תפחד; אמור לערי יהודה
                                                                                                              הנה אלוהיך!
                                                       40:10 הנה ה\' יהוה יבוא ביד חזקה וזרועו תשלוט
                                                                           לו: הנה שכרו עמו ועבודתו לפניו.
                                                       40:11 יריע את צאנו כרועה צאן יאסוף את הכבשים
                                                 זרועו, ונשא אותם בחיקו, ויוביל בעדינות את אלו
                                                                                                   נמצאים עם צעירים.
                                                                          40:12 מי מדד את המים בשקע ידו וגזר
                                                                גן עדן עם תוחלת, והבין את עפר הארץ ב א
                                                       מדד, ושקל את ההרים במאזניים, ואת הגבעות בא
                                                                                                                       איזון?
                                                                   40:13 מי כיוון את רוח יהוה או היועץ לו
                                                                                                                לימד אותו?
                                                               40:14 עם מי יעץ ומי הדריך אותו ולמד אותו
                                                          נתיב משפט, ולמד אותו דעת, והראה לו את דרך
                                                                                                                   הֲבָנָה?
                                                                        40:15 הנה הגויים כטיפת דלי ונחשבים
                                               עפר קטן של מאזן: הנה הוא לוקח את האיים כמו מאוד
                                                                                                                    דבר קטן.
                                                                    40:16 ולא די לבנון לבערה ולא די בהמתה
                                                                                                                       לעולה.
                                                    40:17 כל הגויים לפניו כלום; והם סופרים לו פחות
                                                                                                             מכלום, והבל.
                                                 40:18 אז למי תשוו את אלוהים? או לאיזה דמיון תשוו
                                                                                                                     אוֹתוֹ?
                    40:19 הָעוֹבֵל מְתִיךְ פֶּסֶל חָצֵר וְהַכֹּרֵף פָּסַח אוֹתָהּ
                                                                                    עם זהב, ויוצק שרשראות כסף.
                                                                   40:20 כל כך עני שאין לו תרומה בוחר בעץ
                                                     לא ירקב; הוא מבקש לו עוש ערמומי להכין גזירה
                                                                                                      תמונה, שלא תוזז.
                                                       40:21 האם לא ידעתם? לא שמעת? האם לא נאמר לך מה
                                                                       התחלה? האם לא הבנתם מיסודות הארץ?
                                                                   40:22 הוא היושב על מעגל הארץ והיושבים
                                                                         מהם כחגבים; שמותח את השמים כמו א
                                                                            פרוכת, ופרוש אותם כאוהל לשכון:
                                                    40:23 המבטל את-הנסיכים; הוא עושה את שופטי הארץ
                                                                                                                         כהבל.
                                                                   40:24 כן לא ינטעו; כן לא יזרעו: כן שלהם
                                                                          מלאי לא ישרש בארץ : וגם הוא ינשף
                                                             אותם, ויקמלו, והמערבולת תוציא אותם כמו
                                                                                                          זִיפֵי זָקָן.
                                       40:25 למי תשוו אותי או אהיה שווה? אומר הקדוש ברוך הוא.
                                    40:26 נשא את עיניכם למרומים והנה מי ברא את הדברים האלה.
                                                   המוציא את צבאם במספר: הוא קורא את כולם בשמות
                                                        גדלות גבורתו, על כך שהוא חזק בכוחו; לא אחד
                                                                                                                         נכשל.
                                     40:27 למה אתה אומר יעקב ודברת ישראל דרכי נסתרת מהעולם.
                                                                                       יהוה, ועבר משפטי מאלהיי?
                                                           40:28 האם לא ידעת? לא שמעת, כי אלוהי הנצח, ה
                                                              יהוה, בורא קצוות הארץ, לא מתעלף, וגם לא
                                                                               לְהַלאוֹת? אין חיפוש בהבנתו.
                                                 40:29 הוא נותן כח לעייפות; ולאלה שאין להם כח הוא
                                                                                                                מגביר כוח.
                                                                  40:30 גם הנערים יתעלפו וייגעו והנערים
                                                                                                            ליפול לגמרי:
                                                           40:31 אבל המחכים ליהוה יחדשו כוחם; הם יהיו
                                                   עלה עם כנפיים כמו נשרים; ירוצו, ולא יימאסו; ו
                                                                                                    ילכו, ולא יתעלפו.