ישעיהו
                                                              33:1 אוי לך השלל ולא נשללת; והעסקה ביותר
                                                                  בבוגד, ולא נהגו בך בבוגדנות! מתי אתה
                                                                           תחדל לקלקל, תקלקל; וכאשר תעשה א
                                                                     קץ לנהוג בבוגדני, ינהגו בך בוגדני.
                                                                 33:2 יהוה חן לנו; חיכינו לך: תהיה זרועם
                                                                              בכל בוקר ישועתנו גם בשעת צרה.
                                                                 33:3 לקול המהומה נמלטו העם; בהרמת עצמך
                                                                                                 העמים היו מפוזרים.
                                                                               33:4 ושללכם יאסוף כאיסוף הזחל.
                                                                                          כריצת ארבה ירוץ עליהם.
                                                    33:5 רם יהוה; כי הוא שוכן במרומים מילא את ציון
                                                                                                              משפט וצדקה.
                                                                      33:6 וחכמה ודעת יהיו יציבות זמניך ו
                                                                                    עוז ישועות: יראת ה\' אוצרו.
                           33:7 הִנֵּה גְּבָרֵיהֶם יִצְעֲקוּ בַּחוּץ: שְׂגרי שָׁלוֹם
                                                                                                          יבכה במרירות.
                                                         33:8 הדרכים שומטות, פוסקים איש-הדרך, שבר את
                                                                             ברית, בזה את הערים, לא ראה איש.
                                                           33:9 הארץ מתאבלת ונמקה לבנון בושה וחצובה.
                                                שרון הוא כמו שממה; ובשן והכרמל מתנערים מעליהם
                                                                                                                       פירות.
                                  33:10 עתה אקום, נאום יהוה; עתה אהיה מרומם; עכשיו אני ארים
                                                                                                       להעלות את עצמי.
                                                              33:11 מוץ תולדו זיפים תולדו נשימתכם כמו.
                                                                                                          אש, תאכל אותך.
                                                               33:12 ויהיו העם כשריפת סיד כקוצים יכרתו
                                                                                                           הם נשרפו באש.
                                                           33:13 שמעו הרחוקים מה-עשיתי; ואתם הקרובים,
                                                                                                            להכיר בכוחי.
                                                            33:14 החוטאים בציון חוששים; הפחד הפתיע את
                                                  צבועים. מי מאיתנו ישכון עם האש האכלה? מי מבין
                                                                                              נשכון עם שרפות עולם?
                                                                             33:15 ההולך צדק ודובר ישר; המבזה
                                                                 רווח העושק, הלוחץ ידיו מלהחזיק שוחד,
     שֶׁעוֹצֵר אֶת אָזְנוֹ מִלִּשְׁמֹעַ דָּם וְעוֹצֵם עֵינָיו מִמֶּנּוּ
                                                                                                           לראות את הרע;
                                             33:16 הוא ישכון במרומים מקום הגנה שלו יהיה תחמושת
                                                             סלעים: לחם יינתן לו; מימיו יהיו בטוחים.
                                                         33:17 עיניך יראו את המלך ביופיו ראו את הארץ
                                                                                                         שזה מאוד רחוק.
                                                                33:18 לבך יהרהר אימה. איפה הסופר? איפה ה
                                                                     מַקְלֵט? איפה הוא שספר את המגדלים?
                                                         33:19 לא תראה עם עז, עם דיבור עמוק יותר מאשר
                                                           אתה יכול לתפוס; של לשון מגמגמת, שלא תוכל
                                                                                                                         מבין.
                                                             33:20 הבט בציון עיר חגיגותינו עיניך יראו
                                                                         ירושלים משכן שקט, משכן שלא יורד;
                                                    אף אחד מהיתדות שלו לעולם לא יוסר, וגם אף אחד
                                                                                                 מהחבלים שלו ישברו.
                                             33:21 אבל שם יהיה לנו יהוה כבוד מקום נהרות רחבים ו
      נחלים; אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה מִגְבָּלָה בְּמִשְׁפָּטִים וְלֹא יִהְיֶה
                                                                                                       ספינה עוברת שם.
                                                        33:22 כי יהוה שופטנו, יהוה מחוקקנו, יהוה לנו
                                                                                               מלך; הוא יציל אותנו.
                                                  33:23 תרמו מעשיך; הם לא יכלו לחזק את התורן שלהם,
                                                      לא יכלו להפיץ את המפרש: אז הוא טרף שלל גדול
                                                                                    מחולק; הצולע לוקח את הטרף.
                                                                33:24 ולא יאמר היושב חולה אני העם היושב
                                                                                       יִסְלַח בָּהּ עוֹנְתָם.