ישעיהו
31:1 אוי ליורדים לעזרה למצרים; ולהישאר על סוסים, ו
בטח במרכבות, כי הן רבות; ובפרשים, כי הם
הם חזקים מאוד; אֲבָל לֹא נִבְכּוֹת אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׂרָאֵל
בקש את ה\'!
31:2 גם הוא חכם ויביא רעה ולא יחזיר את שלו
מלים: אבל יקום על בית עושי רשעים וכנגד
עזרתם של העושים עוון.
31:3 ועתה המצרים בני אדם ולא אלוהים; וסוסיהם בשר, ולא
רוּחַ. כאשר יושיט יהוה את ידו, גם המסייע
יפול, והולפן יפול, וכולם יפלו
להיכשל ביחד.
31:4 כי כה דיבר אלי יהוה כמו האריה והנערים
אריה שואג על טרפו, כאשר קוראים להמון רועים
כנגדו, לא יפחד מקולם, ולא יביז את עצמו
רעש מהם: כן ירד יהוה צבאות להלחם
הר ציון ולגבעה שלו.
31:5 כציפורים עפות כן יגן יהוה צבאות על ירושלים; מגן
וְגַם יוֹצִיא אוֹתוֹ; ועבר עליו ישמור.
31:6 פנה אל מי שמרדו ממנו בני ישראל.
31:7 כי ביום ההוא ישליך איש את פסלי הכסף שלו ואת שלו
אלילי זהב אשר עשו לך ידיך לחטא.
31:8 ויפול אשור בחרב, לא איש גבור; ו
החרב, לא של אדם רע, תאכל אותו: אבל הוא יברח
החרב, ונעריו יהיו נבוכים.
31:9 ויעבור אל מעצרו מפחד, ואת שריו
יפחד מן האנוס, נאום ה\' אשר אש בציון.
ותנורו בירושלים.