ישעיהו 31:1 אוי ליורדים לעזרה למצרים; ולהישאר על סוסים, ו בטח במרכבות, כי הן רבות; ובפרשים, כי הם הם חזקים מאוד; אֲבָל לֹא נִבְכּוֹת אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׂרָאֵל בקש את ה\'! 31:2 גם הוא חכם ויביא רעה ולא יחזיר את שלו מלים: אבל יקום על בית עושי רשעים וכנגד עזרתם של העושים עוון. 31:3 ועתה המצרים בני אדם ולא אלוהים; וסוסיהם בשר, ולא רוּחַ. כאשר יושיט יהוה את ידו, גם המסייע יפול, והולפן יפול, וכולם יפלו להיכשל ביחד. 31:4 כי כה דיבר אלי יהוה כמו האריה והנערים אריה שואג על טרפו, כאשר קוראים להמון רועים כנגדו, לא יפחד מקולם, ולא יביז את עצמו רעש מהם: כן ירד יהוה צבאות להלחם הר ציון ולגבעה שלו. 31:5 כציפורים עפות כן יגן יהוה צבאות על ירושלים; מגן וְגַם יוֹצִיא אוֹתוֹ; ועבר עליו ישמור. 31:6 פנה אל מי שמרדו ממנו בני ישראל. 31:7 כי ביום ההוא ישליך איש את פסלי הכסף שלו ואת שלו אלילי זהב אשר עשו לך ידיך לחטא. 31:8 ויפול אשור בחרב, לא איש גבור; ו החרב, לא של אדם רע, תאכל אותו: אבל הוא יברח החרב, ונעריו יהיו נבוכים. 31:9 ויעבור אל מעצרו מפחד, ואת שריו יפחד מן האנוס, נאום ה\' אשר אש בציון. ותנורו בירושלים.