ישעיהו
                    29:1 אוי לאריאל לאריאל העיר אשר ישב בה דוד. הוסיפו אתם שנה לשנה;
                                                                                          תנו להם להרוג קורבנות.
                                                              29:2 ואולם אצר את אריאל ויהי כבדות וצער.
                                                                                             זה יהיה לי כמו אריאל.
                                                                                    29:3 ואחנה עליך מסביב ומצור
                                                                                    לך בהר, ואקים עליך מבצרים.
                                                                                   29:4 והורדת ודברת מן האדמה ו
                                                         דיבורך יהיה נמוך מן העפר, וקולם יהיה, כמו
                     אֶחָד שֶׁהָיָה בּוֹ רוּחַ יְכוֹרָה, מִן הָאָרֶץ, וְדִבְרֶךָ
                                                                                                         לחש מתוך האבק.
                                                                              29:5 ועוד המון זכריך כעפר קטן ו
                                                                           המוני הנוראים יהיו כמוץ העובר.
                                                                                        כן, זה יהיה ברגע פתאומי.
                                                                           29:6 תפקדת יהוה צבאות ברעם וברעם
                                               רעידת אדמה, ורעש גדול, עם סערה וסערה, והלהבה של
                                                                                                                  אש זוללת.
                                                            29:7 והמון כל הגויים הנלחמים באריאל כולם
                                                       שנלחמים בה ובתחמושתה, והמצערים אותה, יהיו
                                                                                              כחלום של ראיית לילה.
                                                                                29:8 ויהי כחלום רעב והנה אוכל;
                                                              אבל הוא מתעורר ונפשו ריקה: או כאיש צמא
                                                          חולם, והנה שותה; אבל הוא מתעורר, והנה הוא
                                                                    נחלש, ונפשו תאבון: כן ירבו המוני כל
                                                                                יהיו עמים, הנלחמים בהר ציון.
                                       29:9 הישארו עצמכם ותמהו; זעקו ותצעקו: הם שיכורים, אבל
                                                        לא עם יין; הם מתנודדים, אבל לא עם משקה חזק.
                                                                    29:10 כי יהוה שפך עליך רוח שינה עמוקה
                                      עצמו את עיניכם: הנביאים והשליטים שלכם, לרואים יש לו
                                                                                                                         סמוי.
                                                                    29:11 וחזון הכל הפך לך כדברי ספר שהוא
                                       חתומים, אשר אנשים מוסרים ללומד, לאמר, קרא את זה, אני
                                                            התפלל: וַיֹּאמֶר, אֵין לִי; כי הוא חתום:
                                                    29:12 וימסר הספר למי שאינו מלומד לאמר קרא זאת.
                                                                              נא וַיֹּאמֶר לֹא מְלַמֶּדֶת.
                                                                29:13 על כן אמר ה\' כי העם הזה מתקרב אליי
                                                        פיהם ובשפתיהם כבדו אותי, אך הסירו את שלהם
                                                               לב רחוק ממני, ויראתם אלי נלמדת במצוות
                                                                                                                       גברים:
                                                   29:14 לכן, הנה, אמשיך לעשות מלאכת נפלאה בתוך זה
                                                              אנשים, אפילו מלאכת פלא ופלא: על חוכמתם
                                                                                  חכמים יאבדו, ותבונה חכמיהם
                                                                                                            להיות מוסתר.
                                                              29:15 אוי למבקשי עומק להסתיר את עצתם מה\'
                                             מעשיהם בחושך והם אומרים מי רואה אותנו? ומי יודע
                                                                                                                       לָנוּ?
                                                                  29:16 בוודאי היפוך הדברים שלך ייחשב כ-
                                                       חרס: כי תאמר המלאכה על העושה אותו עשה אותי
                                                 לֹא? או יאמר הדבר הממוסגר על הממסגר, לא היה לו
                                                                                                                   הֲבָנָה?
                                                            29:17 האם עוד לא מעט מאוד, ולבנון תהפוך לא
                                                                       שדה פורה, והשדה הפורה ייחשב ליער?
                                    29:18 וביום ההוא ישמעו החרשים את דברי הספר ואת העיניים
                                                            של עיוורים יראו מתוך ערפול, ומתוך חושך.
                                                      29:19 גם ענוים ירבו שמחתם ביהוה ועניים בתוכם
                                                                              ישמחו בני אדם בקדוש ברוך הוא.
                                                                          29:20 כי הנורא נמחק, והזלזול נכלה.
                                         וְכָל הַמִּשְׁפָּחִים עַל הָעָוָן נִכְתַּדְתָּ.
                                                29:21 אשר יעשה אדם על דבר על דבר, ותטום לו מלכודת
                                                                       תוכחה בשער, וסובב את הצדיק לשווא.
                                                           29:22 על כן כה אמר יהוה אשר גאל את אברהם על
             בֵּית יַעֲקֹב, לֹא יָבוֹשׁ יַעֲקֹב עַתָּה וְלֹא יַעֲבֹד פָּנָיו
                                                                                               עכשיו שעווה חיוורת.
                                                                  29:23 אך בראותו את בניו מעשה ידיי בתוך
                                                          אותו, יקדישו את שמי, ויקדשו את קדוש יעקב.
                                                                                              וירא את אלוהי ישראל.
                                                                              29:24 גם הטועים ברוחו יבינו והם
                                                                                                  כי מלמל ילמד תורה.