ישעיהו
        24:1 הִנֵּה יְהוָה מְרִיקָה אֶת-הָאָרֶץ וּמְשַׁמֶּה אוֹתָהּ וְהָיָה
                                                                                  הופך אותו, ומפזר את יושביו.
                                                                         24:2 ויהי כעם העם כן לכהן; כמו עם ה
                                   עבד, כך עם אדוניו; כמו אצל המשרתת, כך אצל גבירתה; כפי ש
                                                        עם הקונה, כך עם המוכר; כמו עם המלווה, כך עם
                                          לוֹוֶה; כמו אצל הלוקח ריבית, כך עם נותן הריבית לו.
                                                                   24:3 תתרוקן הארץ ותבשיל כליל כי יהוה.
                                                                                                  אמר את המילה הזאת.
                                                         24:4 הארץ מתאבלת ומתפוגגת, העולם נמק ונמוג
                                                                 הרחק, אנשי האדמה המתנשאים אכן נמקים.
                                                                24:5 גם הארץ נטמאה תחת יושביה; בגלל שהם
                                                             עברו על החוקים, שינו את הפקודה, הפרו את
                                                                                                                  ברית נצח.
                                                       24:6 על כן אכלה הקללה את הארץ ואת היושבים בה
                                                             שוממים: על כן נשרפים יושבי הארץ ומעטים
                                                                                                              גברים עזבו.
                                                24:7 היין החדש מתאבל, הגפן נמק, כל עלי הלב עושים.
                                                                                                                   אֲנָחָה.
                                24:8 נפסקת שִׂמְחָת הַכֹּהִים, קָצָה קוֹל הַשָּׂמְחִים.
                                                                                                     שמחת הנבל נפסקת.
                                                            24:9 לא ישתו יין בשירה; משקה חזק יהיה מר ל
                                                                                                    אלה ששותים את זה.
                                                             24:10 עיר הבלבול נשברה: כל בית סתום, כי לא
                                                                                                     אדם עשוי להיכנס.
                                                                  24:11 בכי יין ברחובות; כל שמחה חשוכה, ה
                                                                                                     שמחת הארץ נעלמה.
                                                                              24:12 בעיר נותרה שממה והשער נכה
                                                                                                                       הֶרֶס.
                                                              24:13 כאשר כך יהיה בתוך הארץ בתוך העם, שם
                                  יִהְיֶה כְּנַעֲלַת עֵץ-זִית, וּכְלִקְטַת הָעֲנָבִים
                                                                                                     כאשר הבציר נעשה.
                                                                 24:14 ישאו את קולם הם ישמרו על מלכות ה\'
                                                                             יְהוָה, יִצְעֲקוּ מִן הַיָּם.
                                                                 24:15 על כן תפאר את יהוה באש את שם יהוה.
                                                                                            אלוהי ישראל באיי הים.
                                                              24:16 מקצה הארץ שמענו שירים, אפילו תהילה
                      הצדיקים. אֲבָל אָמַרְתִּי, רִזְנוּתִי, רִזְנוּתִי, אוי לי! ה
                                                   סוחרים בוגדניים נהגו בבוגדנות; כן, הבוגדנים
                                                                             סוחרים פעלו בצורה מאוד בוגדת.
                                                         24:17 פחד והבור והמלכודת עליך, יושבי האדמה.
                                                                                                                כדור הארץ.
                                                                                       24:18 ויהי הבורח מרעש הפחד
                                                           יפול בבור; וְהָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הָאָרֶץ
                                                      בור יתפס במלכודת: כי החלונות מגבוה פתוחים.
                                                                                           ויסודות הארץ מטלטלים.
                                                            24:19 הארץ נשברה כליל, הארץ נקייה מומסת, ה
                                                                                                  כדור הארץ זז מאוד.
                                                                               24:20 הארץ תסתובב כשיכור ותרחף
                                                                                    כמו קוטג\'; וכבדה עליו פשע;
                                                                                             וַיִּפֹּל וְלֹא קָם.
                                                                           24:21 ויהי ביום ההוא ויעש יהוה על
                                                           צבא הגבוהים אשר במרומים, ומלכי הארץ מעל
                                                                                                                כדור הארץ.
                                                                   24:22 ויאספו אותם, כמו שנאספים אסירים
                                                            בור, ויסגרו בבית הסוהר, ואחרי ימים רבים
                                                                                                              להיות ביקר.
                                                                24:23 אז יבוש הירח והשמש יביש כאשר יהוה
                                                               צבאות ימלו בהר ציון ובירושלים ולפניו
                                                                                                      קדמונים לתפארת.