ישעיהו
                                               23:1 משא צור. ייללו, אניות תרשיש; כי הוא מושמד, כך
                                                                    שאין בית, אין נכנסין: מארץ חיתים זה
                                                                                                                  נגלה להם.
                                                              23:2 שקט, יושבי האי; אתה אשר סוחרי צידון,
                                                                                         שעוברים על הים, התחדשו.
                                                    23:3 ובמים גדולים זרע סיחור קציר הנהר היא היא
                                                                         הַכנָסָה; וְהִיא חֲבֵר עַמִּים.
                                                                         23:4 תתבייש צידון כי דיבר הים עוז.
                                                           הים, לאמר, איני יולד, ולא יולד, וגם אינני
                                                                      להאכיל צעירים, ולא להעלות בתולות.
                                                   23:5 כמו על הדיווח על מצרים, כך יכאבו מאוד על ה
                                                                                                           דיווח של צור.
                                                                            23:6 עברו תרשיש; יללו, יושבי האי.
                                                  23:7 האם זו עירך השמחה אשר קדמוניה ימי קדם? שלה
                                                                           רגלים ישאו אותה מרחוק להתגורר.
                                                23:8 מי לקח את העצה הזאת על צור, העיר העטרה של מי
                                                           סוחרים הם נסיכים, שסוחריהם הם נכבדי העם
                                                                                                                כדור הארץ?
         23:9 יְהוָה צְבָאוֹת חָכָם לְהַכְתֵּם אֶת גְּאוֹת כָּל תְּהִלָּה וְ
                                                                                להביא לבוז את כל נכבדי הארץ.
                                                                           23:10 עבר בארצך כנהר בת תרשיש אין
                                                                                                                  יותר כוח.
                                                          23:11 הושיט ידו על הים הרעיד את הממלכות ה\'.
                                                                            נתן מצוה על עיר הסוחר להרוס את
                                                                                                   אחיזות חזקות שלו.
                                 23:12 וַיֹּאמֶר לֹא תִּשְׂמַח עוֹד, בְּתוּלָה מְדֻכָּה.
                                                                      בת צידון: קום, עבר לחתים; שם גם אתה
                                                                                                                אין מנוחה.
                                                    23:13 הנה ארץ הכשדים; העם הזה לא היה, עד האשורי
                                                         ייסד אותו ליושבי המדבר: הקימו את המגדלים
                                                           ממנו, הקימו את ארמונותיו; והוא הרס אותו.
                                                                    23:14 יללו אניות תרשיש כי חרבה כוחכם.
                                                                                23:15 ויהי ביום ההוא וישכח צור
                                                                            שבעים שנה, כימי מלך אחד: אחר קץ
                                                                                     שבעים שנה ישיר צור כזונה.
                                                                    23:16 קח נבל, הסתובב בעיר, זונה נשכחת;
                                                        עשה ניגון מתוק, שר הרבה שירים, למען תיזכר.
                                                                         23:17 ויהי לאחר קץ שבעים שנה ויהוה
                                                                    תבקר את צור, ותפנה אל שכרה, ותתחייב
                                                                         זנות עם כל ממלכות העולם על פני ה
                                                                                                                כדור הארץ.
                                                23:18 וסחורתה ושכרו תהיינה קדושה ליהוה היא תהיה
                                                    לא יהיה גנוז ולא מונח; כי סחורתה תהיה להם כי
                                                             לשכון לפני יהוה, לאכול די, וללבוש עמיד.