ישעיהו
יח,1 אוי, לארץ הצל בכנפיים, אשר מעבר לנהרות
אֶתִיוֹפִּיָה:
יח,ב, השולח שגרירים על-יד הים, גם בכלי-ביצים עליהם
המים, לאמר, לכו, שליחים מהירים, אל גוי מפוזר ו
מקולף, לעם נורא מראשיתו עד כה; אומה
נמד ודרסה, שאת אדמתו קלקלו הנהרות!
יח 18:3 כל יושבי העולם ויושבי הארץ ראו כאשר
הוא מרים אות על ההרים; וכשהוא תוקע בשופר,
לשמוע אותך.
יח,ד כִּי כֹּה אָמַר אֵלַי יְהוָה, אֶשְׁבַּח אֶת-מְנַחְתִּי, וְהִשְׁתַּבֵּל
במעוני כחום צלול על עשבים וכענן של
טל בלהט הקציר.
יח,5 כי לפני הבציר, כשהניצן מושלם, והענב החמוץ
כשהוא מבשיל בפרח, יקצץ שניהם את הענפים בגיזום
ווים, ולוקחים וחותכים את הענפים.
יח יח,ו ישארו יחד לעופות ההרים ואל
חיות הארץ: והעופות יקיציו עליהן, וכל
חיות הארץ יחורפו עליהם.
יח,ז בזמן ההוא תביא את המתנה ליהוה צבאות א
אנשים מפוזרים ומקולפים, ומעם הנורא מהם
החל עד כה; אומה נידונה ודרסה ברגל, של מי
אֶרֶץ שָׁבְלוּ הַנְהָרִים, אֶל-מִקְמוֹת שֵׁם יְהוָה לְ
צבאות, הר ציון.