ישעיהו
טז,1 שלח את הכבש לשליט הארץ מסלע עד המדבר
אל הר בת ציון.
טז:ב כי יהיה כציפור נודדת המושלכת מן הקן.
בנות מואב תהיינה בארות ארנון.
טז,ג יעוץ, עשה משפט; עשה את הצל שלך כמו הלילה ב
באמצע שעות הצהריים; להסתיר את המנודים; אל תסגיר את המשוטט.
טז:4 ישבו עמך נדחיי, מואב; תהיה אתה סמוי להם מפני
פני המקלקל: כי הסוחט בסופו, המקלקל
חדל, הצוררים נכלים מן הארץ.
טז:5 וברחמים יוקם הכסא ויושב עליו
באמת במשכן דוד, שופט ומבקש משפט, ו
מיהר צדקה.
טז:6 שמענו על גאוות מואב; הוא מאוד גאה: אפילו שלו
גאוות רוחו וגאוותו וחמתו: אך לא יהיו שקריו.
טז:7 על כן יללה מואב על מואב כל אחד יללה על ה
יסודות קירחרת תאבלו; בוודאי הם מוכים.
טז:8 כִּי שָׂדוֹת חֶשְׁבוֹן נִמְשִׁים וְגֶפֶן סִבְמָה אֲדֹנִי.
הגויים שברו את עיקרי הצמחים שלהם, הם באו
עַד יַעֶזֶר נדדו במדבר: ענפיה
מתוחים, הם נעלמו מעל הים.
טז:9 על-כן אבכה בבכי יעזר גפן סיבמה.
ישקה אותך בדמעותי חשבון ואליעלה: על התרועה
על פירות הקיץ שלך ועל קצירך נפל.
16:10 וַתִּסְתַּר הַשִׂמְחָה וְהַשִׂמְחָה מִן הַשָּׂדֶה; ובתוך
הכרמים לא תהיה שירה ולא תהיה
צועקים: הדורכים לא ידרסו יין בבתיהן; יש לי
גרמו לצעקות הבציר שלהם להפסיק.
16:11 על כן ישמעו מעי כנבל למואב ובפנים
חלקים לקירחרש.
16:12 ויהי בראותו כי יגע מואב ב
בָּמוֹת, שֶׁיָּבוֹא אֶל-מִקְדָּשׁוֹ, לְהִתְפַּלֵּל; אבל הוא כן
לא לנצח.
16:13 זה הדבר אשר דבר יהוה על מואב מאז
זְמַן.
16:14 אך עתה דבר יהוה לאמר תוך שלוש שנים כשנים
של שכיר, ותפארת מואב, עם כל זה
המון רב; וְהַשָּׁרִיד תִּהְיֶה קָטָן וּרְלוּשׁ מְאֹד.