ישעיהו
14:1 כי ירחם ה\' על יעקב ועוד יבחר בישראל ו
הושיבו אותם בארצם ויחברו עמם הזרים.
וידבקו בבית יעקב.
14:2 ויקחו אותם העם והביאו אותם למקומם
בית ישראל ירשו אותם בארץ ה\' לעבדים
ושפחות: ויקחו אותם בשבי, אשר שבייהם
היו; וַיִּשְׁלֹטוּ עַל-עָשָׂיו.
14:3 וַיְהִי בְּיוֹם יְהוָה נָתַן לָךְ
מצערך ומפחדך ומהשעבוד הקשה שבו
עשית לשרת,
14:4 כי תעלה את הפתגם הזה על מלך בבל ו
אָמַר, אֵיכָה נִפְסַל הַמַּעֲשֶׂה! עיר הזהב פסקה!
14:5 שבר יהוה את מטה הרשעים ואת שרביט ה\'.
שליטים.
יד 14:6 היכה את העם בחמת מכות תמיד, השולט
הגוים בכעס נרדף ואין מעכב.
14:7 כל הארץ נחה ושקטה הם פורצים בשירה.
14:8 כן שמחים בך אשוחים וארזי הלבנון לאמר:
כֵּיוָן שֶׁשָּׁכְבֶת, לֹא עָלָה עָלֵינוּ נוֹטֵל.
14:9 הגיהנום מלמטה נרגש לך לפגוש אותך בבואך: הוא
מעורר לך המתים, כל ראשי הארץ; זה
הקים מכסאותיהם את כל מלכי הגויים.
14:10 ידברו הכל ויאמרו אליך גם אתה חלש כמונו?
האם הפכת להיות כמונו?
14:11 הוד הוד שלך ירד אל הקבר ורעש ניפודייך
תולעת פרושה תחתיך, והתולעים מכסות אותך.
14:12 איך נפלת מן השמים, הו לוציפר, בן הבוקר! איך אמנות
כרת ארצה, אשר החליש את הגויים!
14:13 כי אמרת בלבך אעלה השמימה אעלה.
נעלה את כיסאי מעל כוכבי אלהים: גם אני אשב על ההר
של הקהילה, בצידי הצפון:
14:14 אעלה למעלה ממרומי העננים; אני אהיה כמו הכי
גָבוֹהַ.
14:15 אך תורדו לגיהנום, אל צדדי הבור.
14:16 הרואים אותך יביטו בך בצרה ויחשבו בך.
לאמר, האם זה האיש אשר הרעיד את הארץ, אשר רעד
ממלכות;
14:17 אשר עשה את העולם למדבר והחריב את עריו;
שלא פתח את בית אסיריו?
14:18 כל מלכי הגויים כולם שוכבים בתפארת כל אחד.
בבית שלו.
14:19 אבל אתה מושלך מקברוך כענף תועבה וכמו
לבוש של ההרוגים, נדחפים בחרב, שהולכים
עד אבני הבור; כפגר שדורך תחת רגליו.
14:20 לא תצטרפו אליהם בקבורה כי יש לך
הרס את ארצך, והרג את עמך: זרע רשעים
לעולם לא להיות ידוע.
14:21 הכן שחיטה לבניו על עוון אבותיהם;
שלא יקומו ולא ירשו את הארץ ולא ימלאו פני ה\'
עולם עם ערים.
14:22 כי אקום עליהם, נאום יהוה צבאות, ואכרת
מבבל השם והשארית והבן והאחיין נאום ה\'.
14:23 גם אעשה אותו לנחלה למרור ולבריכות מים.
ואטאטא אותו בחיק השמד, נאום יהוה
מארחים.
14:24 נשבע יהוה צבאות לאמר כי כשחשבתי כן יהיה.
זה קרה; וכמו שתכננתי, כך יעמוד:
14:25 כי אשבור את אשור בארצי, ועל הרי תדרוך
אותו תחת רגליו: אז יסור עולו מעליהם ומשאו
להתרחק מהכתפיים שלהם.
14:26 זו התכלית הרצויה על כל הארץ וזוהי
היד המושטת על כל העמים.
14:27 כִּי יְהוָה צְבָאוֹת חָכָם וּמִי יַבְטָלוֹ. ושלו
יד נטויה, ומי יחזיר אותה?
14:28 בשנה שמת המלך אחז היה המשא הזה.
14:29 אל תשמח אתה, כל ארץ ישראל, כי מטה היכה.
אתה נשבר: כי משורש הנחש ייצא א
קקטריצה, ופירותיו יהיו נחש עף לוהט.
14:30 ובכורי עני ירכו, ואביונים ישכבו
בבטחה: והרגתי את שורשך ברעב, והוא יהרוג אותך
שָׂרִיד.
14:31 יילל, ה-שער; זע, עיר; אתה, כל פלסטין, התמוסס : עבור
יבוא מצפון עשן, ואיש לא יהיה לבדו
זמנים שנקבעו.
14:32 מה יענה אז לשליחי האומה? כי יהוה
ייסד את ציון, ועניי עמו יבטחו בה.