ישעיהו
10:1 אוי לגוזרים גזירות עוונות והכותבים
חומרה אשר קבעו;
10:2 להסיט את הנזקקים ממשפט ולבטל את הזכות
עניי עמי, למען יהוו אלמנות לטרף, והן
לשדוד את חסרי האב!
10:3 ומה תעשו ביום הביקור ובשממה
מה יבוא מרחוק אל מי תברח לעזרה? ואיפה יהיה
אתה עוזב את התהילה שלך?
10:4 בלעדיי ישתחוו מתחת לאסירים ויפלו
מתחת להרוגים. עַל כָּל זֶה לֹא נִסְתָּה כַּעַסוֹ, אֶלָּא יָדוֹ
נמתח עדיין.
10:5 אשור מטה כעס שלי והמטה בידם שלי
כַּעַס.
10:6 אשלח אותו נגד גוי צבוע ונגד העם
על חמתי אתן לו חיוב לקחת את השלל ולקחת את
טרף, ולדרוך אותם כבוץ הרחובות.
יט,ז אמנם אינו מתכוון כך, ולבו אינו חושב כך; אבל זה בפנים
לבו להשמיד ולהכרית עמים לא מעטים.
10:8 כִּי אָמַר, הַאִם שֶׁלֹּא הַשָּׂרִים שלי מלכים?
10:9 האין קלנו ככרכמיש? האם חמת הוא לא ארפד? זה לא שומרון כמו
דמשק?
10:10 כמו מצאה ידי את ממלכות האלילים ואת פסליהם.
הצטיין בהם מירושלים ושומרון;
10:11 לא אעשה כמו שעשיתי לשומרון ולאליליה.
ירושלים והאלילים שלה?
10:12 עַל כֵּן יִהְיֶה כִּי-יַעֲשֶׂה יְהוָה אֶת אֶת שְׁלוֹ
מלאכה כולה על הר ציון ועל ירושלים, אעניש את פרי
לבו החזק של מלך אשור, ותפארת מבטו הגבוה.
10:13 כי הוא אמר בכוח ידי עשיתי זאת ובאמצעותי
חוכמה; כי נבון אני והסרתי את גבול העם.
וגזלו את אוצרותיהם, והורדתי את התושבים
כמו איש אמיץ:
10:14 ומצאה ידי כקן עושר העם וכאחד.
אוספת ביצים שנותרו, אספתי את כל הארץ; ויש
אף אחד לא הזיז את הכנף, או פתח את הפה, או הציץ.
10:15 האם יתגאה הגרזן על החוצב בו? או יהיה
המסור מתגדל כנגד המרעיד אותו? כאילו המוט צריך
לנער את עצמו כנגד אלה שמרימים אותו, או כאילו המטה צריך
להרים את עצמו, כאילו לא היה עץ.
10:16 על כן ישלח יהוה יהוה צבאות בין שמניו
רָזוֹן; ותחת כבודו ידליק שריפה כמו הבערה
של שריפה.
10:17 ואור ישראל יהיה לאש וקדוש לו לאש
להבה: ותשרף ותאכל את קוציו וגופיו באחד
יְוֹם;
10:18 ויאכל את תפארת יערו ואת שדה פריו
הן נפש והן גוף: ויהיו כנושא דגל
מתעלף.
10:19 ושאר עצי יערו יהיו מועטים למען ילד
לכתוב אותם.
10:20 ויהי ביום ההוא ושארית ישראל ו
הנמלטים מבית יעקב, לא ישובו עוד
היכה אותם; אֲבָל יַעֲשֶׂה עַל יְהוָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
ישראל, למען האמת.
10:21 ישוב השארית שארית יעקב אל הגיבורים.
אלוהים.
10:22 כי אף אם יהיה עמך ישראל כחול הים, ושארית
ישובו: גזירת הצריכה תעלה על גדותיה
צֶדֶק.
10:23 כִּי יְהוָה יְהוָה צְבָאוֹת יַעֲשֶׂה אֹכֶל, אֶת-נִצְבָּה
בתוך כל הארץ.
10:24 על כן כה אמר ה\' יהוה צבאות עמי היושב
ציון, אל תירא מאשור: הוא יכה אותך במטה, ו
ירים את מטהו עליך כדרך מצרים.
10:25 כי עוד מעט מאוד, ותיפסק הזעם ושלי
כעס בהשמדתם.
10:26 ויעורר יהוה צבאות לו מלקה לפי ה\'
שחיטת מדין בסלע עורב : וכאשר מוטו היה על ה
ים, כן ירים אותו כדרך מצרים.
10:27 ויהי ביום ההוא וייקח משאו
הרחק מעל כתף, ועולו מעל צווארך, והעול
יושמד בגלל המשחה.
10:28 הוא בא לעיית, הוא עבר למגרון; במכמש הטיל
הקרונות שלו:
10:29 הם עברו על המעבר הם תפסו את לינתם ב
גבע; רמה מפחד; גבעת שאול בורחת.
10:30 הרם את קולך בת גלים תשמע
לאיש, ענתות המסכנה.
10:31 מדמנה מסולקת; יושבי גבים מתאספים לברוח.
10:32 עוד ישאר בנוב ביום ההוא ילחץ ידו
הר בת ציון, גבעת ירושלים.
10:33 הִנֵּה יְהוָה יְהוָה צְבָאוֹת מְגַעֵף אֶת הָעֵצֶף בְּאִמָּה.
וגבוה קומה יחצבו ויהירים
להיות מושפל.
10:34 ויכרת את סבך היער בברזל ואת הלבנון
ייפול על ידי אדיר.