ישעיהו
ט,א אף-על-פי-כן לא תהיה האפלה כמו שהייתה בצרתה, מתי
בתחילה פגע קלות בארץ זבולון וארץ
נפתלי, ואחר כך פגע בה יותר קשות בדרך
הים, מעבר לירדן, בגליל העמים.
9:2 העם ההולך בחושך ראו אור גדול הם אלה
תשב בארץ צל המוות עליהם האור
האיר.
ט,ג הִרְבַּתְתָּ אֶת-הָגוֹי וְלֹא הִגְבַּרְתָּ שִׂמְחָה הֵם
לפניך לפי השמחה בקציר, וכפי ששמחים בני אדם מתי
הם מחלקים את השלל.
יט:4 כי שברת את עול משאו ואת מטה שלו
כתף, מטה צוררו, כמו ביום מדין.
9:5 כי כל קרב של הלוחם הוא ברעש מבולבל ובגדים
התגלגל בדם; אבל זה יהיה עם שריפה ודלק אש.
ט,6 כי ילד נולד לנו בן נתון והממשלה
יהיה על כתפו: ויקרא שמו נפלא
יועץ, האל האדיר, האב הנצחי, נסיך השלום.
ט,ז, לריבוי ממשלתו ולשלום לא יהיה קץ, על
כסא דוד ועל מלכותו לצוותה ולהקים
זה במשפט ובצדק מעתה והלאה אפילו לנצח. ה
קנאות יהוה צבאות תעשה זאת.
יט,ח שלח ה\' דבר אל יעקב והאיר על ישראל.
ט,ט וַיֵּדְעוּ כָּל-הָעָם, אֶת-אֶפְרַיִם וְיוֹשֵׁב
שומרון, האומרים בגאוות הלב,
9:10 נפלו הלבנים אבל נבנה באבנים חצובות : ה
השקמים נכרתים, אבל נשנה אותם לארזים.
יט 11 על כן ישים יהוה את יריבי רזין עליו
ויחברו את אויביו יחדיו;
יט,יב, ארם מלפנים ופלשתים מאחור; והם יאכלו
ישראל בפה פעור. על כל זה כעסו אינו נמנע, אלא
ידו מושטת עדיין.
9:13 כי העם לא פנה אל המכה אותם ולא יעשו
בקש את יהוה צבאות.
9:14 על כן כרת יהוה מישראל ראש וזנב ענף ו
למהר, ביום אחד.
9:15 הקדום והמכובד הוא הראש; והנביא כי
מלמד שקרים, הוא הזנב.
9:16 כי מנהיגי העם הזה מטילים אותם; ואלה המונהגים
מהם נהרסים.
9:17 על כן לא ישמח יהוה בנעריהם ולא ישמח
רחם על יתום ואלמנותם: כי כל צבוע
וְעוֹשֵׂה רָעָה, וְכָל פֶּה יְדַבֵּר סִטוּת. על כל זה הכעס שלו
אינו מופנה, אך ידו עדיין מושטת.
9:18 כי רשעים בערה כאש היא תאכל את הגזעים ואת
קוצים, ויבעירו בסבך היער, ויעשו
להתרומם כמו התרוממות עשן.
9:19 בחמת יהוה צבאות חשכה הארץ וה\'
אנשים יהיו כדלק לאש: איש לא יחוס על אחיו.
9:20 ויחטוף על יד ימין ורעב; והוא יאכל
ביד שמאל, ולא ישבעו: יאכלו כל
אדם בשר זרועו:
9:21 מנשה, אפרים; ואפרים, מנשה: והם יחדיו יהיו
נגד יהודה. עַל כָּל זֶה לֹא נִסְתָּה כַּעַסוֹ, אֶלָּא יָדוֹ
נמתח עדיין.