ישעיהו
                                                                                   7:1 ויהי בימי אחז בן יותם בן
                                                        עוזיהו מלך יהודה כי רזין מלך ארם ופקה הבן
                                                       מרמליהו מלך ישראל עלה לירושלים למלחמה בה.
                                                                               אבל לא יכול היה להתגבר על זה.
                                                                    7:2 ויאמר לבית דוד לאמר ארם נקשר עמה
                                                                         אפרים. ויתרגש לבו, ולב עמו, כמו ה
                                                                                           עצי היער זזים עם הרוח.
7:3 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יִשְׂעִיָהוּ צֵא עַתָּה לִפְנַת אֶחָז אַתָּה וְ
                                               שַׂרְגַ\'אשוב בנך, בקצה צינור הבריכה העליונה ב
                                                                                             כביש מהיר של שדה מלא;
                                                            7:4 ואמרת לו שים לב ושקט; אל תפחד, אל תהיה
                                לב חלש על שני הזנבות של מותגי האש המעשנים האלה, בשביל ה
                                                              כעס עז של רזין עם סוריה, ושל בן רמליהו.
                                                              7:5 כי ארם אפרים ובן רמליהו עשו עצה רעה.
                                                                                                               נגדך, אומר,
                                                                       7:6 נעלה על יהודה ונעצבנה ונפרץ בה
                                                                            לנו, והעמידו בתוכו מלך, בן טבל.
                                                               7:7 כה אמר אדוני יהוה לא יעמוד ולא יבוא
                                                                                                                 לַעֲבוֹר.
                                                                       7:8 כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רזין;
                                                               ותוך שבעים וחמש שנים ישבר אפרים, ויהי
                                                                                                                        לא עם.
                                                                        7:9 וראש אפרים שומרון וראש שומרון
                                                      הבן של רמליהו. אם לא תאמינו, בוודאי לא תהיו
                                                                                                                 מְבוּסָס.
                                                                               7:10 ועוד דבר יהוה אל אחז לאמר.
                                     7:11 שאלך אות ליהוה אלוהיך; לשאול את זה לעומק או לעומק
                                                                                                                הגובה מעל.
                                                               7:12 ויאמר אחז לא אשאל ולא אנסה את יהוה.
                           7:13 וַיֹּאמֶר שָׁמְעוּ, בֵּית דָּוִד; האם זה דבר קטן עבורך
                                                             לעייף אנשים, אבל גם אתם תעייפו את אלהי?
                                                7:14 על כן יהוה עצמו יתן לכם אות; הנה, בתולה תעשה
                                                                   התעבר וילד בן ויקראה את שמו עמנואל.
                                                              7:15 חמאה ודבש יאכל למען ידע לסרב לרעה ו
                                                                                                              לבחור בטוב.
                                                          7:16 כי בטרם ידע הילד לסרב לרע ולבחור בטוב
                                                                   הארץ אשר אתה מתעב תעזוב משני מלכיה.
                                                                          7:17 יביא יהוה עליך ועל עמך ועליך
               בֵּית אָבִי, יָמִים שֶׁלֹּא בָּאוּ, מֵהַיּוֹם אֲשֶׁר אֶפְרַיִם
                                                                              הסתלק מיהודה; אפילו מלך אשור.
                                                                       7:18 ויהי ביום ההוא וירק יהוה את ה\'
                                                      זבוב שנמצא בקצה הקצה של נהרות מצרים, ולמען
                                                                                              דבורה אשר בארץ אשור.
                                                               7:19 ויבואו וינוחו כולם בעמקים השוממים
                                                    ובחורי הסלעים, ועל כל הקוצים, ועל כל השיחים.
                                              7:20 באותו היום יתגלח ה\' בסכין גילוח שכר, דהיינו.
                                                   על ידם מעבר לנהר, על ידי מלך אשור, הראש והשער
                                                                              של הרגליים : ויאכל גם את הזקן.
                                                                          7:21 ויהי ביום ההוא ויזון איש נער
                                                                                                      פרה, ושתי כבשים;
                                                                                  7:22 ויהי על שפע חלב אשר יעשו
                                                     תן יאכל חמאה: כי חמאה ודבש יאכל כל אחד את זה
                                                                                                                נשאר בארץ.
                                                                 7:23 ויהי ביום ההוא וכל מקום יהיה איפה
                                                                     היו אלף גפנים באלף כסף, אפילו יהיה
                                                                                                    לקצונים ולקוצים.
                                                   7:24 בחצים ובקשתות יבואו לשם אנשים; כי כל הארץ
                                                                                         יהפכו לקצינים ולקוצים.
                                                           7:25 ועל-כל-הגבעות אשר יחפרו בצלע, לא-יהיה
                                                          בוא לשם פחד קצינים וקוצים : אבל זה יהיה ל
                                                                          שליחת שוורים, ולדריכת בקר פחות.