ישעיהו
5:1 עכשיו אשיר לאהובי שיר של אהובי הנוגע בו
כֶּרֶם. לאהובי יש כרם בגבעה פורה מאוד:
5:2 ויגדר אותו ויאסף את אבניו ונטע אותו
עם הגפן המובחר, ובנה בתוכו מגדל, וכן
עשה בה גת : וראה כי תוליד
ענבים, והוא הוציא ענבי בר.
5:3 ועתה, יושבי ירושלים ואנשי יהודה, שפטו נא
אתה, ביני ובין הכרם שלי.
5:4 מה היה אפשר לעשות יותר לכרם שלי, שלא עשיתי בו
זה? לפיכך, כאשר הסתכלתי כי יוציא ענבים, הביא
זה מוציא ענבי בר?
5:5 ועתה לך אל; אגיד לך מה אעשה לכרמי : אעשה
קָרוּ אֶת-הַמִּגְדָּה, וַיֹּאכֵל; ולהישבר
חומה, והיא תידרס.
5:6 והשמדתי אותו לא יגוזם ולא יחפור; אבל שם
יעלו קצינים וקוצים: גם אני אצווה על העננים כי
הם לא יורדים עליו גשם.
5:7 כי כרם יהוה צבאות הוא בית ישראל והיה
אנשי יהודה, מפעלו הנעים: ויצפה למשפט, והנה
עוֹשֶׁק; למען צדקה, אבל הנה זעקה.
5:8 אוי להם המחברים בית לבית, מושכי שדה בשדה, עד
אין מקום, שיושבו לבדם בתוך ה
כדור הארץ!
5:9 באוזני אמר יהוה צבאות, באמת יהיו בתים רבים
שומם, אפילו גדול והוגן, ללא תושבים.
5:10 כן, עשרה אמות של כרם יניבו מרחץ אחד וזרע של
הומר יתן איפה.
5:11 אוי להקמים בבוקר למען ילכו אחריו
משקה חזק; שנמשכים עד הלילה, עד שהיין מלבה אותם!
5:12 והנבל והכינה, החבט והמקטרת והיין, בם.
מועדים: אך אל מעשה יהוה לא יחשבו ולא יחשבו
תפעול ידיו.
5:13 על כן הלכו עמי בשבי כי אין להם
דעה: ואנשי כבודם רעבים והמון
התייבש מצמא.
5:14 על כן הרחיבה הגיהינום ופתחה את פיה בחוץ
מידה: ותפארתם, והמון, והדר, והוא
השמחה, ירד לתוכה.
5:15 ויורד האיש הרע והיה הגבור
מושפל, ועיני הנעלים ישפילו:
5:16 אבל יהוה צבאות יתנשא במשפט ואלוהים הקדוש
יתקדש בצדק.
5:17 ואז ירעו הכבשים כדרכם והשמדות
השמנים יאכלו זרים.
5:18 אוי למושכי עוון בחוטי הבל וחוטאים כמוהו.
היו עם חבל עגלה:
5:19 שאומרים, יעשה מהר וימהר את מלאכתו, ונראה אותה.
ותתקרב עצת קדוש ישראל ותבוא, כי
אולי אנחנו יודעים את זה!
5:20 אוי לקוראים לרע טוב ולטוב רע; ששם חושך עבור
אור, ואור לחושך; ששמים מר למתוק, ומתוק למתוק
טעם מר!
5:21 אוי לחכמים בעיניהם וחכמים בעיניהם
מראה!
5:22 אוי לגיבורים לשתות יין ולאנשי כוח
ערבבו משקה חזק:
5:23 אשר מצדיקים רשעים בשכר ולוקחים את צדקת
הצדיקים ממנו!
5:24 על כן כמו אש אוכלת את הזיפים והלהבה תכלה את
מוץ, כך יהיה שורשם כרקב, ופרחתם תלך
מעלה כעפר כי השליכו את תורת יהוה צבאות.
ובזה את דבר קדוש ישראל.
5:25 על כן התלקח כעס יהוה על עמו והוא
הושיט ידו עליהם והכה אותם: ו
הגבעות רעדו, וגופותיהן נקרעו בתוך ה
רחובות. על כל זה אין כעסו סר, אלא ידו כן
נמתח עדיין.
5:26 וַיִּשָּׂא מָגֵר אֶל-הַגּוֹיִם מֵרָחוֹק וַיִּשָּׁרֵק
אליהם מקצה הארץ: והנה יבואו עם
מהירות במהירות:
5:27 איש לא יגע ולא יכשיל בתוכם; אף אחד לא ינום וגם לא
לִישׁוֹן; וְלֹא תִתְתַּפֵּר חגורת חלציהם, והלא
תפס הנעליים שלהם יהיה שבור:
5:28 אשר חיציו חדים וכל קשתותיהם כפופות, פרסות סוסיהם
יחשבו כצור, וגלגליהם כמערבולת:
5:29 שואגם יהיה כאריה, כאריות צעירים ישאגו.
כן ישאגו ויאחזו בטרף וישאוהו
בטוח, ואף אחד לא ימסור אותו.
5:30 וביום ההוא ישאגו עליהם כשאגת העם
ים: ואם יביט אל הארץ, הנה חושך וצער, והרי
האור חושך בשמים שלו.