הושע
יג:1 כאשר דיבר אפרים ברעד, התנשא בישראל; אלא כשהוא
נעלב בבעל, הוא מת.
13:2 ועתה הם חוטאים יותר ויותר, ועשו להם פסלים מותכים
כספם ואלילים לפי הבנתם כולם
מעשה בעלי מלאכה: אומרים עליהם, תנו האנשים המקריבים
לנשק את השוקיים.
יג:ג לכן יהיו כענן בוקר וכטל מוקדם אשר
חולף, כמוץ הנדחף במערבולת החוצה
רצפה, וכמו העשן שיוצא מהארובה.
13:4 ואולם אני יהוה אלוהיך מארץ מצרים ולא תדע.
אלוהים חוץ ממני: כי אין מושיע מלבדי.
יג:5 הכרתי אותך במדבר, בארץ בצורת גדולה.
יג:6 לפי מרעהם כן נתמלאו; הם התמלאו, ו
לבם היה מרומם; לכן שכחו אותי.
יג:7 על כן אהיה להם כאריה כנמר בדרך אהיה
להתבונן בהם:
13:8 אפגוש אותם כדוב ששכול מגוריה ואקרע.
קליפת לבם ושם אאכל אותם כאריה : ה
חית פרא תקרע אותם.
יג:9 ישראל, השמדתך; אבל בי עזרתך.
13:10 אני אהיה לך למלך היכן כל אחד אחר שיושיעך בכל שלך
ערים? ושופטיך אשר אמרת עליהם: תנו לי מלך ונסיכים?
13:11 נתתי לך מלך בכעסי ולקחתי אותו בחמתי.
יג:יב, עוון אפרים קשור; חטאו נסתר.
יג,יג יבואו עליו יגוני אשה יולדת: ערל הוא
בֵּן; כי אין לו להישאר זמן רב במקום הפריצה של
יְלָדִים.
יג:14 אפדה אותם מכוח הקבר; אני אפדה אותם מ
מוות: הו מוות, אהיה לך למכות; הו קבר, אני אהיה שלך
חורבן: תשובה תסתר מעיניי.
13:15 אף כי יפרה בקרב אחיו, רוח מזרחית תבוא, ה
רוח יהוה תעלה מן המדבר, ומעיין שלו
התייבש, ומעיין יבש: הוא ישמיד את
אוצר של כל כלי נעים.
יג:טז שומרון תעשה שממה; כי היא מרד באלוהיה.
יפלו בחרב: תינוקותיהם ירסקו לרסיסים.
וַיִּקְרֵעוּ אֶת-נְשֵׁיהֶם הָרוֹדוֹת.