הושע יג:1 כאשר דיבר אפרים ברעד, התנשא בישראל; אלא כשהוא נעלב בבעל, הוא מת. 13:2 ועתה הם חוטאים יותר ויותר, ועשו להם פסלים מותכים כספם ואלילים לפי הבנתם כולם מעשה בעלי מלאכה: אומרים עליהם, תנו האנשים המקריבים לנשק את השוקיים. יג:ג לכן יהיו כענן בוקר וכטל מוקדם אשר חולף, כמוץ הנדחף במערבולת החוצה רצפה, וכמו העשן שיוצא מהארובה. 13:4 ואולם אני יהוה אלוהיך מארץ מצרים ולא תדע. אלוהים חוץ ממני: כי אין מושיע מלבדי. יג:5 הכרתי אותך במדבר, בארץ בצורת גדולה. יג:6 לפי מרעהם כן נתמלאו; הם התמלאו, ו לבם היה מרומם; לכן שכחו אותי. יג:7 על כן אהיה להם כאריה כנמר בדרך אהיה להתבונן בהם: 13:8 אפגוש אותם כדוב ששכול מגוריה ואקרע. קליפת לבם ושם אאכל אותם כאריה : ה חית פרא תקרע אותם. יג:9 ישראל, השמדתך; אבל בי עזרתך. 13:10 אני אהיה לך למלך היכן כל אחד אחר שיושיעך בכל שלך ערים? ושופטיך אשר אמרת עליהם: תנו לי מלך ונסיכים? 13:11 נתתי לך מלך בכעסי ולקחתי אותו בחמתי. יג:יב, עוון אפרים קשור; חטאו נסתר. יג,יג יבואו עליו יגוני אשה יולדת: ערל הוא בֵּן; כי אין לו להישאר זמן רב במקום הפריצה של יְלָדִים. יג:14 אפדה אותם מכוח הקבר; אני אפדה אותם מ מוות: הו מוות, אהיה לך למכות; הו קבר, אני אהיה שלך חורבן: תשובה תסתר מעיניי. 13:15 אף כי יפרה בקרב אחיו, רוח מזרחית תבוא, ה רוח יהוה תעלה מן המדבר, ומעיין שלו התייבש, ומעיין יבש: הוא ישמיד את אוצר של כל כלי נעים. יג:טז שומרון תעשה שממה; כי היא מרד באלוהיה. יפלו בחרב: תינוקותיהם ירסקו לרסיסים. וַיִּקְרֵעוּ אֶת-נְשֵׁיהֶם הָרוֹדוֹת.