הושע
11:1 בהיות ישראל ילד, אהבתי אותו, וקראתי לבני ממנו
מִצְרַיִם.
11:2 כמו שקראו להם, הלכו מהם, הקריבו לזבח
בעלים, והקטירו קטורת לפסלים.
יח,ג,למדתי גם את אפרים ללכת, לקחתם בזרועותיהם; אבל הם ידעו
לא כי ריפאתי אותם.
11:4 משכתי אותם בחבלים של אדם בלהקות אהבה והייתי להם.
כמורידים את העול על לסתותיהם, והנחתי להם בשר.
11:5 לא ישוב אל ארץ מצרים כי אשור יהיה
מלכו, כי סרבו לחזור.
11:6 ותשב החרב על עריו ותכלה את ענפיו.
ואכלו אותם, בגלל העצות שלהם.
11:7 ועמי נטה לשוב ממני אף כי קראו להם
לעליון, איש כלל לא ירוממו.
11:8 איך אוותר עליך, אפרים? איך אצילך, ישראל? אֵיך
האם אעשה אותך כאדמה? איך אעמידך כזבוים? הלב שלי
נהפך בתוכי, נדלקות תשובה שלי יחד.
11:9 לא אעשה עזות חמתי לא אשוב
להשמיד את אפרים כי אני אלהים ולא אדם; הקדוש ברוך הוא בעיצומו של
לך: ולא אכנס לעיר.
11:10 ילכו אחרי יהוה הוא ישאג כאריה כאשר יעשה
שאג, אז ירעדו הילדים ממערב.
11:11 ירעדו כציפור ממצרים וכיונה מן הארץ
מאשור: ואשיב אותם בבתיהם, נאום ה\'.
11:12 אפרים מקיף אותי בשקר ובית ישראל
רמאות: אבל יהודה עדיין שולט עם ה\' ונאמן בקדושים.