הושע 11:1 בהיות ישראל ילד, אהבתי אותו, וקראתי לבני ממנו מִצְרַיִם. 11:2 כמו שקראו להם, הלכו מהם, הקריבו לזבח בעלים, והקטירו קטורת לפסלים. יח,ג,למדתי גם את אפרים ללכת, לקחתם בזרועותיהם; אבל הם ידעו לא כי ריפאתי אותם. 11:4 משכתי אותם בחבלים של אדם בלהקות אהבה והייתי להם. כמורידים את העול על לסתותיהם, והנחתי להם בשר. 11:5 לא ישוב אל ארץ מצרים כי אשור יהיה מלכו, כי סרבו לחזור. 11:6 ותשב החרב על עריו ותכלה את ענפיו. ואכלו אותם, בגלל העצות שלהם. 11:7 ועמי נטה לשוב ממני אף כי קראו להם לעליון, איש כלל לא ירוממו. 11:8 איך אוותר עליך, אפרים? איך אצילך, ישראל? אֵיך האם אעשה אותך כאדמה? איך אעמידך כזבוים? הלב שלי נהפך בתוכי, נדלקות תשובה שלי יחד. 11:9 לא אעשה עזות חמתי לא אשוב להשמיד את אפרים כי אני אלהים ולא אדם; הקדוש ברוך הוא בעיצומו של לך: ולא אכנס לעיר. 11:10 ילכו אחרי יהוה הוא ישאג כאריה כאשר יעשה שאג, אז ירעדו הילדים ממערב. 11:11 ירעדו כציפור ממצרים וכיונה מן הארץ מאשור: ואשיב אותם בבתיהם, נאום ה\'. 11:12 אפרים מקיף אותי בשקר ובית ישראל רמאות: אבל יהודה עדיין שולט עם ה\' ונאמן בקדושים.