הושע
יט,א גפן ריקה ישראל הוא מביא לעצמו פרי לפי
להמון פירותיו הגדיל את המזבחות; לפי
את טובת ארצו עשו דמות יפה.
10:2 לבם נחלק; עתה יימצאו פגומים: הוא ישבר
למטה, מזבחותיהם, ישמיד את צלמותם.
10:3 כי עתה יאמרו אין לנו מלך כי לא יראנו את יהוה;
אז מה צריך מלך לעשות לנו?
10:4 דברו דברים נשבעו שקר בכריתת ברית כך
מִשְׁפָּט צָרַע כְּשׁוֹר בְּתַלְמִי הַשָּׂדֶה.
10:5 יראו יושבי שומרון מפני עגלי בית-בן.
כִּי יַאֲבִילוּ עָלָיו עַמּוֹ וְכֹהֲנָיו אֲשֶׁר
שמחו עליו, על תהילתו, כי נסתלק ממנו.
10:6 גַּם יִשָּׂא אֶת-אֲשֶׁר אֶת-מִנְדָּה לְמֶלֶךְ יָרֶב.
אפרים יקבל בושה, וישראל יתבייש בשלו
עֵצָה.
10:7 אשר שומרון נכרת מלכו כקצף על המים.
יט,ח גַּם בָּמוֹת אָבוֹן חֵטְא יִשְׂרָאֵל יִשְׂחָלוּ
קוץ ודרדר יעלו על מזבחותיהם; ויאמרו
אל ההרים, כסה אותנו; ואל הגבעות, נופל עלינו.
10:9 ישראל חטאת מימי גבעה שם עמדו.
המלחמה בגבעה בבני עוון לא השיגה
אוֹתָם.
10:10 ברצוני להענישם; ויהיו העם
נאספו עליהם, כאשר יתחברו בשניהם
תלמים.
10:11 ואפרים כפרה מלמדת ואוהבת לדרוך את
תירס; אבל עברתי על צווארה היפה: אעשה את אפרים לרכוב;
יהודה יחרוש, ויעקב ישבור את עגניו.
י"ב, יב, זָרְעוּ לָכֶם בְּצֶדֶק, קָצְרוּ בְּחֶסֶד; לשבור את החור שלך
אדמה: כי הגיע הזמן לבקש את ה\' עד שיבוא וירד גשם
צדקה עליך.
10:13 רשע חרשתם, עוון קצרתם; אכלת את
פרי שקר: כי בטחת בדרכך, בהמון
האנשים החזקים שלך.
10:14 על כן תקום מהומה בעמך ובכל מבצריך
יתקלקל, כמו ששלמן קלקל את ביתרבל ביום הקרב: ה
אמא נפלה לרסיסים על ילדיה.
10:15 כך תעשה לך בית-אל מפני רשעתך הגדולה: ב-א
בוקר יכרת מלך ישראל.