הושע
4:1 שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ליהוה א
מחלוקת עם יושבי הארץ, כי אין אמת,
ולא רחמים ולא ידיעת אלוהים בארץ.
4:2 בשבעה ובשקר ובהריגה ובגניבה ומעשיה.
ניאוף, הם פורצים, ודם נוגע בדם.
4:3 על כן תאבל הארץ וכל יושב בה
יִתְנַקֵּל, עִם חַיָּת הַשָּׂדֶה, וּבְעוֹף
גן העדן; כן, גם דגי הים ייקחו.
4:4 אף-על-פי-כן לא ישאב איש ואל תוכח את רעהו כי עמך כמוהם
שמתאמצים עם הכומר.
4:5 על כן תיפול ביום וגם הנביא יפול
עמך בלילה, ואשמיד את אמך.
4:6 הושמד עמי מחוסר ידיעה כי יש לך
דעת דחו, גם אני אדחה אותך, כי לא תהיה
כהן לי: כיון ששכחת את תורת אלוהיך, גם אני אעשה
תשכח את ילדיך.
4:7 ככל שגדלו כך חטאו לי על כן אעשה
לשנות את תהילתם לבושה.
4:8 הם אוכלים את חטא עמי וישימו לבם עליהם
עָווֹן.
4:9 ויהיו כאנשים ככוהן ואגנש עליהם
דרכיהם, ושכר להם מעשיהם.
4:10 כי יאכלו ולא יספיקו יזנו ויזנו
לא ירבה: כי עזבו להיזהר ליהוה.
4:11 זנות ויין ויין חדש מסירים את הלב.
4:12 ישאל עמי עצתם על אגרתם ויגיד מטתם
אותם: כי רוח הזנות הטעה אותם, ועשו להם
הלכו לזנות מתחת לאלוהיהם.
4:13 מקריבים על ראשי ההרים ומקטירים על הרים.
גבעות, מתחת לאלונים וצפצפות ובוקיצות, כי הצל שלהן הוא
טוב: על כן יזנו בנותיכם ובנותיכם
ינאוף.
4:14 לא אעניש את בנותיך כשהן יזנות, ולא אתך
בני זוג כשהם נואפים: לעצמם נפרדים עם
זונות, ויזבחו בזנות: על כן העם העושה
לא מבין ייפול.
4:15 אף שתזנה, ישראל, אל תפגע יהודה; ולבוא
לֹא-אַתֶּם אֶל-גִּלְגָל, וְלֹא-תַעֲלוּ אֶת-בֵּית-בָוֶן, וְלֹא תִשְׁבְּעוּ, יְהוָה
חי.
4:16 כִּי יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל כַּפָּרֶה נוֹתֵר עַתָּה יַרְעֵה יְהוָה
אותם ככבש במקום גדול.
4:17 אפרים התחבר לאלילים עזבו.
4:18 משקהם חמוץ הם זנו כל הזמן היא
שליטים בבושה תאהבו, תנו לכם.
4:19 רוח כרכה אותה בכנפיה ויבושו
בגלל הקורבנות שלהם.