הושע 4:1 שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ליהוה א מחלוקת עם יושבי הארץ, כי אין אמת, ולא רחמים ולא ידיעת אלוהים בארץ. 4:2 בשבעה ובשקר ובהריגה ובגניבה ומעשיה. ניאוף, הם פורצים, ודם נוגע בדם. 4:3 על כן תאבל הארץ וכל יושב בה יִתְנַקֵּל, עִם חַיָּת הַשָּׂדֶה, וּבְעוֹף גן העדן; כן, גם דגי הים ייקחו. 4:4 אף-על-פי-כן לא ישאב איש ואל תוכח את רעהו כי עמך כמוהם שמתאמצים עם הכומר. 4:5 על כן תיפול ביום וגם הנביא יפול עמך בלילה, ואשמיד את אמך. 4:6 הושמד עמי מחוסר ידיעה כי יש לך דעת דחו, גם אני אדחה אותך, כי לא תהיה כהן לי: כיון ששכחת את תורת אלוהיך, גם אני אעשה תשכח את ילדיך. 4:7 ככל שגדלו כך חטאו לי על כן אעשה לשנות את תהילתם לבושה. 4:8 הם אוכלים את חטא עמי וישימו לבם עליהם עָווֹן. 4:9 ויהיו כאנשים ככוהן ואגנש עליהם דרכיהם, ושכר להם מעשיהם. 4:10 כי יאכלו ולא יספיקו יזנו ויזנו לא ירבה: כי עזבו להיזהר ליהוה. 4:11 זנות ויין ויין חדש מסירים את הלב. 4:12 ישאל עמי עצתם על אגרתם ויגיד מטתם אותם: כי רוח הזנות הטעה אותם, ועשו להם הלכו לזנות מתחת לאלוהיהם. 4:13 מקריבים על ראשי ההרים ומקטירים על הרים. גבעות, מתחת לאלונים וצפצפות ובוקיצות, כי הצל שלהן הוא טוב: על כן יזנו בנותיכם ובנותיכם ינאוף. 4:14 לא אעניש את בנותיך כשהן יזנות, ולא אתך בני זוג כשהם נואפים: לעצמם נפרדים עם זונות, ויזבחו בזנות: על כן העם העושה לא מבין ייפול. 4:15 אף שתזנה, ישראל, אל תפגע יהודה; ולבוא לֹא-אַתֶּם אֶל-גִּלְגָל, וְלֹא-תַעֲלוּ אֶת-בֵּית-בָוֶן, וְלֹא תִשְׁבְּעוּ, יְהוָה חי. 4:16 כִּי יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל כַּפָּרֶה נוֹתֵר עַתָּה יַרְעֵה יְהוָה אותם ככבש במקום גדול. 4:17 אפרים התחבר לאלילים עזבו. 4:18 משקהם חמוץ הם זנו כל הזמן היא שליטים בבושה תאהבו, תנו לכם. 4:19 רוח כרכה אותה בכנפיה ויבושו בגלל הקורבנות שלהם.