עברים 12:1 על כן בראותנו גם אנו מוקפים בענן כה גדול של עדים, הבה נשאיר כל משקל, ואת החטא שעושה כן להציק לנו בקלות, ותן לנו לרוץ בסבלנות את המירוץ שנקבע לפנינו, 12:2 מבט אל ישוע המחבר והמסיים את אמונתנו; מי בשביל השמחה אשר הוצב לפניו סבל את הצלב, בז לבושה, והוא לשבת על יד ימין של כסא אלוהים. 12:3 כי ראה את מי שסבל נגדו סתירה כזו של חוטאים בעצמו, לבל תתעייפו ותעייפו בנפשכם. יב:4 עדיין לא התנגדותם עד דם, נאבקים בחטא. 12:5 ושכחתם את התמרה המדברת אליכם ילדים בני, אל תבזה את ייסור ה\', ואל תתעלף כשתנזף בו: יב:6 כי את אשר אוהב יהוה הוא יוסר ומלקה כל בן אשר הוא. מקבל. יב:7 אם תחזיקו מעמד ביסוס, יעשה כם אלהים כבני בנים; על איזה בן האם הוא אשר האב אינו מיסר? 12:8 אבל אם אתם בלי ייסורים, אשר כולם שותפים לו, אז הם ממזרים, ולא בנים. יב:9 ועוד היו לנו אבות מבשרנו אשר תיקנו אותנו ואנחנו נתן להם יראת שמים: אל לנו הרבה יותר להיות כפופים ל אבי הרוחות, וחי? 12:10 כי אמנם, ימים אחדים ייסרו אותנו להנאתם; אֶלָּא הוּא לְמַעַן שֶׁנִּהְיֶה לָנוּ שְׁתַלְּחִים בְּקִדְשׁוֹ. 12:11 עתה, לא נראה ייסורים בהווה, אלא כואב. אף על פי כן, אחר כך, מניב פרי צדקה שליו להם המופעלים בכך. 12:12 על כן הרימו את הידיים התלויות ואת הברכיים החלשות; 12:13 ועשו נתיבים ישרים לרגלכם לבל יהפך הצולע מחוץ לדרך; אבל תן לזה דווקא להירפא. 12:14 לכו אחרי השלום עם כל בני האדם והקדושה שבלעדיה לא יראה איש אדוני: 12:15 בוחנים היטב פן יכשל איש בחסד אלהים; שמא כל שורש של מרירות צצה צרות, ובכך נטמאו רבים; 12:16 פן יהיה זנות או חולין כעשיו אשר לאחד. חתיכת בשר מכרה את זכותו בבכורה. 12:17 כי אתה יודע איך זה אחר כך, כאשר היה יורש את ברכה, נדחה: כי לא מצא מקום תשובה, אף על פי כן הוא חיפש אותו בזהירות עם דמעות. 12:18 כי לא באתם אל ההר העשוי לנגוע וזה נשרף באש, ולא עד שחור, וחושך וסערה, 12:19 וקול שופר וקול דברים; איזה קול הם ששמעו התחננו שאסור לומר להם את המילה יותר: 12:20 (כי לא יכלו לסבול את אשר נצטווה, ואם עד א בהמה נוגעת בהר, היא תיסקל, או תדחף אותה בא חץ: 12:21 וכל כך נורא היה המראה, כי אמר משה, אני מאוד ירא ואני רְעִידַת אֲדָמָה:) 12:22 אבל אתם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים ירושלים השמימית, ולחברה אין ספור של מלאכים, 12:23 לאסיפה הכללית ולכנסיית הביכורים, הכתובים בשמים, ואל אלוהים השופט של הכל, ולרוחות האנשים הצודקים עשוי מושלם, 12:24 ולישוע מתווך הברית החדשה ולדם זריקה, המדברת דברים טובים יותר מזה של הבל. 12:25 ראה כי לא תסרבו למי שמדבר. כי אם הם ברחו לא מי סירב למי שדיבר עלי אדמות, הרבה יותר לא נמלט, אם אנחנו סור ממי שמדבר מן השמים: 12:26 אשר קולו הרעיד אז את הארץ, אך עתה הבטיח לאמר: שוב אני מרעיד לא רק את הארץ, אלא גם את השמים. 12:27 והמילה הזאת, עוד פעם, מסמלת את הסרת הדברים האלה המטלטלים, כמו מעשים, כי הדברים אשר לא ניתן לטלטל עלול להישאר. 12:28 לפיכך אנו מקבלים מלכות שאינה ניתנת להזזה, הבה לנו חסד, שבאמצעותו נוכל לעבוד את אלוהים בצורה מקובלת ביראת קודש ובאלוקים פַּחַד: 12:29 כי אלהינו אש אוכלת.