עברים
12:1 על כן בראותנו גם אנו מוקפים בענן כה גדול של
עדים, הבה נשאיר כל משקל, ואת החטא שעושה כן
להציק לנו בקלות, ותן לנו לרוץ בסבלנות את המירוץ שנקבע
לפנינו,
12:2 מבט אל ישוע המחבר והמסיים את אמונתנו; מי בשביל השמחה
אשר הוצב לפניו סבל את הצלב, בז לבושה, והוא
לשבת על יד ימין של כסא אלוהים.
12:3 כי ראה את מי שסבל נגדו סתירה כזו של חוטאים
בעצמו, לבל תתעייפו ותעייפו בנפשכם.
יב:4 עדיין לא התנגדותם עד דם, נאבקים בחטא.
12:5 ושכחתם את התמרה המדברת אליכם
ילדים בני, אל תבזה את ייסור ה\', ואל תתעלף
כשתנזף בו:
יב:6 כי את אשר אוהב יהוה הוא יוסר ומלקה כל בן אשר הוא.
מקבל.
יב:7 אם תחזיקו מעמד ביסוס, יעשה כם אלהים כבני בנים; על איזה בן
האם הוא אשר האב אינו מיסר?
12:8 אבל אם אתם בלי ייסורים, אשר כולם שותפים לו, אז הם
ממזרים, ולא בנים.
יב:9 ועוד היו לנו אבות מבשרנו אשר תיקנו אותנו ואנחנו
נתן להם יראת שמים: אל לנו הרבה יותר להיות כפופים ל
אבי הרוחות, וחי?
12:10 כי אמנם, ימים אחדים ייסרו אותנו להנאתם;
אֶלָּא הוּא לְמַעַן שֶׁנִּהְיֶה לָנוּ שְׁתַלְּחִים בְּקִדְשׁוֹ.
12:11 עתה, לא נראה ייסורים בהווה, אלא כואב.
אף על פי כן, אחר כך, מניב פרי צדקה שליו
להם המופעלים בכך.
12:12 על כן הרימו את הידיים התלויות ואת הברכיים החלשות;
12:13 ועשו נתיבים ישרים לרגלכם לבל יהפך הצולע
מחוץ לדרך; אבל תן לזה דווקא להירפא.
12:14 לכו אחרי השלום עם כל בני האדם והקדושה שבלעדיה לא יראה איש
אדוני:
12:15 בוחנים היטב פן יכשל איש בחסד אלהים; שמא כל שורש
של מרירות צצה צרות, ובכך נטמאו רבים;
12:16 פן יהיה זנות או חולין כעשיו אשר לאחד.
חתיכת בשר מכרה את זכותו בבכורה.
12:17 כי אתה יודע איך זה אחר כך, כאשר היה יורש את
ברכה, נדחה: כי לא מצא מקום תשובה, אף על פי כן
הוא חיפש אותו בזהירות עם דמעות.
12:18 כי לא באתם אל ההר העשוי לנגוע וזה
נשרף באש, ולא עד שחור, וחושך וסערה,
12:19 וקול שופר וקול דברים; איזה קול הם
ששמעו התחננו שאסור לומר להם את המילה
יותר:
12:20 (כי לא יכלו לסבול את אשר נצטווה, ואם עד א
בהמה נוגעת בהר, היא תיסקל, או תדחף אותה בא
חץ:
12:21 וכל כך נורא היה המראה, כי אמר משה, אני מאוד ירא ואני
רְעִידַת אֲדָמָה:)
12:22 אבל אתם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים
ירושלים השמימית, ולחברה אין ספור של מלאכים,
12:23 לאסיפה הכללית ולכנסיית הביכורים, הכתובים
בשמים, ואל אלוהים השופט של הכל, ולרוחות האנשים הצודקים
עשוי מושלם,
12:24 ולישוע מתווך הברית החדשה ולדם
זריקה, המדברת דברים טובים יותר מזה של הבל.
12:25 ראה כי לא תסרבו למי שמדבר. כי אם הם ברחו לא מי
סירב למי שדיבר עלי אדמות, הרבה יותר לא נמלט, אם אנחנו
סור ממי שמדבר מן השמים:
12:26 אשר קולו הרעיד אז את הארץ, אך עתה הבטיח לאמר:
שוב אני מרעיד לא רק את הארץ, אלא גם את השמים.
12:27 והמילה הזאת, עוד פעם, מסמלת את הסרת הדברים האלה
המטלטלים, כמו מעשים, כי הדברים אשר
לא ניתן לטלטל עלול להישאר.
12:28 לפיכך אנו מקבלים מלכות שאינה ניתנת להזזה, הבה לנו
חסד, שבאמצעותו נוכל לעבוד את אלוהים בצורה מקובלת ביראת קודש ובאלוקים
פַּחַד:
12:29 כי אלהינו אש אוכלת.