עברים
4:1 הבה נפחד, פן תישאר לנו הבטחה להכנס
את המנוחה שלו, נראה שמישהו מכם חסר אותה.
4:2 כי לנו התבשרה הבשורה וגם להם: אבל המילה
הטיף לא הועיל להם, לא להיות מעורב באמונה בהם כי
שמע זאת.
4:3 כי אנו המאמינים נכנסים אל המנוחה, כמו שאמר, כמוני
נשבע בחמתי אם יכנסו אל מנוחתי : אף על פי המעשים
הושלמו מיסוד העולם.
4:4 כי הוא דיבר במקום פלוני ביום השביעי בחכם הזה ואלוהים
נָחוֹת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מַעֲשָׂיו.
4:5 ושוב במקום הזה אם יכנסו למנוחתי.
4:6 כיוון שנשאר יש להיכנס לתוכו, והם
אשר הוכרז לראשונה לא נכנס בגלל אי-אמונה:
4:7 שוב הוא מגביל יום פלוני לאמר בדוד היום, אחרי כל כך הרבה זמן
זמן; כמו שנאמר, היום אם תשמעו בקולו, אל תקשו
לבבות.
4:8 כי אם ישוע היה נותן להם מנוחה, אז הוא לא היה נותן להם אחר כך
דובר על יום אחר.
4:9 נותרה אפוא מנוחה לעם האלוהים.
4:10 כי הנכנס למנוחתו, גם הוא חדל משלו
פועל, כפי שעשה אלוהים משלו.
4:11 הבה נעבוד לבוא אל המנוחה ההיא פן יפול איש אחריו
אותה דוגמה של חוסר אמונה.
4:12 כי דבר אלוהים מהיר ועוצמתי וחד מכל
חרב פיפיות, חודרת אפילו עד לחלוקת נפש ו
רוח, ושל המפרקים והמח, והוא מבחין את המחשבות
וכוונות הלב.
4:13 וכן אין בריה שאינה גלויה לעיניו כי אם הכל
הדברים ערומים ונפתחים לעיניו של מי שאנחנו צריכים
לַעֲשׂוֹת.
4:14 כיון שיש לנו כהן גדול גדול, העובר אל ה
שמים, ישוע בן האלוהים, הבה נאחז במקצוענו.
4:15 כי אין לנו כהן גדול שאי אפשר לגעת בו בהרגשה
על חולשותינו; אבל בכל זאת התפתה כמו שאנחנו, עדיין
ללא חטא.
4:16 הבה נבוא באומץ אל כסא החסד למען נוכל
קבל רחמים ומצא חסד לעזרה בשעת צרה.