עברים 4:1 הבה נפחד, פן תישאר לנו הבטחה להכנס את המנוחה שלו, נראה שמישהו מכם חסר אותה. 4:2 כי לנו התבשרה הבשורה וגם להם: אבל המילה הטיף לא הועיל להם, לא להיות מעורב באמונה בהם כי שמע זאת. 4:3 כי אנו המאמינים נכנסים אל המנוחה, כמו שאמר, כמוני נשבע בחמתי אם יכנסו אל מנוחתי : אף על פי המעשים הושלמו מיסוד העולם. 4:4 כי הוא דיבר במקום פלוני ביום השביעי בחכם הזה ואלוהים נָחוֹת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מַעֲשָׂיו. 4:5 ושוב במקום הזה אם יכנסו למנוחתי. 4:6 כיוון שנשאר יש להיכנס לתוכו, והם אשר הוכרז לראשונה לא נכנס בגלל אי-אמונה: 4:7 שוב הוא מגביל יום פלוני לאמר בדוד היום, אחרי כל כך הרבה זמן זמן; כמו שנאמר, היום אם תשמעו בקולו, אל תקשו לבבות. 4:8 כי אם ישוע היה נותן להם מנוחה, אז הוא לא היה נותן להם אחר כך דובר על יום אחר. 4:9 נותרה אפוא מנוחה לעם האלוהים. 4:10 כי הנכנס למנוחתו, גם הוא חדל משלו פועל, כפי שעשה אלוהים משלו. 4:11 הבה נעבוד לבוא אל המנוחה ההיא פן יפול איש אחריו אותה דוגמה של חוסר אמונה. 4:12 כי דבר אלוהים מהיר ועוצמתי וחד מכל חרב פיפיות, חודרת אפילו עד לחלוקת נפש ו רוח, ושל המפרקים והמח, והוא מבחין את המחשבות וכוונות הלב. 4:13 וכן אין בריה שאינה גלויה לעיניו כי אם הכל הדברים ערומים ונפתחים לעיניו של מי שאנחנו צריכים לַעֲשׂוֹת. 4:14 כיון שיש לנו כהן גדול גדול, העובר אל ה שמים, ישוע בן האלוהים, הבה נאחז במקצוענו. 4:15 כי אין לנו כהן גדול שאי אפשר לגעת בו בהרגשה על חולשותינו; אבל בכל זאת התפתה כמו שאנחנו, עדיין ללא חטא. 4:16 הבה נבוא באומץ אל כסא החסד למען נוכל קבל רחמים ומצא חסד לעזרה בשעת צרה.