עברים
2:1 על כן עלינו לתת את הדעת יותר ברצינות לדברים שאנו
שמעו, שמא בכל עת נתיר להם להחליק.
2:2 כי אם הדבר שנאמר על ידי מלאכים היה עמיד וכל עבירה
ואי-ציות קיבל גמול צודק של שכר;
2:3 איך נמלט אם נזניח את הישועה הגדולה כל כך; אשר ב-
תחילה התחילו לדבר על ידי ה\', ואושר לנו על ידיהם
ששמעו אותו;
2:4 גם אלוהים מעיד עליהם, הן באותות ובמופתים והן עם
מגוון ניסים ומתנות של רוח הקודש, לפי רצונו?
2:5 כי למלאכים לא הכפיף את העולם הבא
שעליו אנו מדברים.
2:6 והעיד אחד במקום פלוני לאמר מה האדם כי אתה
מודעים אליו? או בן אדם כי תבקר אותו?
2:7 הורדתם אותו מעט מן המלאכים; הכתרת אותו
תהילה וכבוד, והנחת אותו על מעשי ידיך:
2:8 נתת את הכל תחת רגליו. כי בזה הוא
הניח הכל תחתיו, לא השאיר דבר שאינו תחתיו
אוֹתוֹ. אבל עכשיו אנחנו עדיין לא רואים את כל הדברים תחתיו.
2:9 אך אנו רואים את ישוע, שנעשה מעט נמוך יותר מהמלאכים עבור ה
סבל של מוות, עטור תהילה וכבוד; שהוא בחסד
של אלוהים צריך לטעום מוות לכל אדם.
2:10 כי הוא הפך לו, למען אשר הכל, ועל ידו הכל.
בהבאת בנים רבים לתפארת, להעמיד את שרי ישועתם
מושלם דרך ייסורים.
2:11 כי הן המקדש והן המקדשים כולם מאחד.
בגלל זה הוא לא מתבייש לקרוא להם אחים,
2:12 לאמר אני אודיע את שמך לאחיי בתוך
כנסייה אשיר לך הלל.
2:13 ושוב, אשים בו מבטחי. ושוב, הנה אני וה-
ילדים אשר נתן לי אלוהים.
2:14 כיוון שהילדים שותפים בבשר ודם, גם הוא
גם עצמו לקח חלק מזה; שדרך המוות יוכל
להשמיד את בעל כוח המוות, כלומר את השטן;
2:15 ותציל את אשר מפחד המוות היו כל ימי חייהם
נתון לשעבוד.
2:16 כי אמנם לא לקח עליו את טבעם של מלאכים; אבל הוא קיבל עליו
זרעו של אברהם.
2:17 לפיכך בכל דבר היה צריך להידמות לו
אחים, כדי שיהיה כהן גדול רחום ונאמן בדברים
בקשר לאלוהים, לעשות פיוס על חטאי העם.
2:18 כי באשר הוא עצמו סבל להתפתות, הוא יכול
לעזור למי שמתפתה.