עברים 2:1 על כן עלינו לתת את הדעת יותר ברצינות לדברים שאנו שמעו, שמא בכל עת נתיר להם להחליק. 2:2 כי אם הדבר שנאמר על ידי מלאכים היה עמיד וכל עבירה ואי-ציות קיבל גמול צודק של שכר; 2:3 איך נמלט אם נזניח את הישועה הגדולה כל כך; אשר ב- תחילה התחילו לדבר על ידי ה\', ואושר לנו על ידיהם ששמעו אותו; 2:4 גם אלוהים מעיד עליהם, הן באותות ובמופתים והן עם מגוון ניסים ומתנות של רוח הקודש, לפי רצונו? 2:5 כי למלאכים לא הכפיף את העולם הבא שעליו אנו מדברים. 2:6 והעיד אחד במקום פלוני לאמר מה האדם כי אתה מודעים אליו? או בן אדם כי תבקר אותו? 2:7 הורדתם אותו מעט מן המלאכים; הכתרת אותו תהילה וכבוד, והנחת אותו על מעשי ידיך: 2:8 נתת את הכל תחת רגליו. כי בזה הוא הניח הכל תחתיו, לא השאיר דבר שאינו תחתיו אוֹתוֹ. אבל עכשיו אנחנו עדיין לא רואים את כל הדברים תחתיו. 2:9 אך אנו רואים את ישוע, שנעשה מעט נמוך יותר מהמלאכים עבור ה סבל של מוות, עטור תהילה וכבוד; שהוא בחסד של אלוהים צריך לטעום מוות לכל אדם. 2:10 כי הוא הפך לו, למען אשר הכל, ועל ידו הכל. בהבאת בנים רבים לתפארת, להעמיד את שרי ישועתם מושלם דרך ייסורים. 2:11 כי הן המקדש והן המקדשים כולם מאחד. בגלל זה הוא לא מתבייש לקרוא להם אחים, 2:12 לאמר אני אודיע את שמך לאחיי בתוך כנסייה אשיר לך הלל. 2:13 ושוב, אשים בו מבטחי. ושוב, הנה אני וה- ילדים אשר נתן לי אלוהים. 2:14 כיוון שהילדים שותפים בבשר ודם, גם הוא גם עצמו לקח חלק מזה; שדרך המוות יוכל להשמיד את בעל כוח המוות, כלומר את השטן; 2:15 ותציל את אשר מפחד המוות היו כל ימי חייהם נתון לשעבוד. 2:16 כי אמנם לא לקח עליו את טבעם של מלאכים; אבל הוא קיבל עליו זרעו של אברהם. 2:17 לפיכך בכל דבר היה צריך להידמות לו אחים, כדי שיהיה כהן גדול רחום ונאמן בדברים בקשר לאלוהים, לעשות פיוס על חטאי העם. 2:18 כי באשר הוא עצמו סבל להתפתות, הוא יכול לעזור למי שמתפתה.