עברים
                                    1:1 אלוהים, אשר דיבר אליו בזמנים שונים ובמנינים שונים
                                                                                            האבות על ידי הנביאים,
                                           1:2 באחרית הימים האלה דיבר אלינו על ידי בנו אשר לו
                                        מינה יורש לכל הדברים, אשר על ידו גם עשה את העולמות;
                                                                      1:3 שהוא זוהר כבודו ודמותו המפורשת
                                                          אדם, ומקיים את הכל בדבר כוחו, כאשר היה לו
                            בעצמו טיהר את חטאינו, התיישב על יד ימינו של הוד מלכותו על
                                                                                                                   גָבוֹהַ;
                                                 1:4 בהיותו טוב בהרבה מהמלאכים, כפי שהוא בירושה
                                                                                                קיבלו שם מצוין מהם.
                                                          1:5 כי למי מהמלאכים אמר בכל עת, אתה בני, זה
                                                                יום ילדתי אותך? ושוב, אהיה לו אב, והוא
                                                                                                               יהיה לי בן?
                                                                     1:6 ושוב, כשהביא את הבכור לעולם, הוא
                                                    אָמַר, וְכָל מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים יַעֲבֹדוּ.
                                  1:7 ועל המלאכים הוא אומר, אשר עושה את מלאכיו רוחות ושלו
                                                                                                               שר להבת אש.
                                                              1:8 אבל אל הבן אמר כסאך אלהים לעולם ועד.
                                                                                 שרביט צדק הוא שרביט מלכותך.
                                                        א,ט אהבת צדק ושנאת עוון; לכן אלוהים, אפילו
                              אֱלֹהֶיךָ, מְשַׁחְךָ בְּשֶמֶן שִׂמְחָה, עַל-עִבְרֶיךָ.
                            1:10 וְאַתָּה, יְהוָה, בַּרֵאשִׁית, הֶקְסֶדֶת אֶת-הָאָרֶץ;
                                                                                                   והשמים מעשה ידיך:
                                                1:11 יאבדו; אבל אתה נשאר; וַיִּזְדְּנוּ כֻּלָּם
                                                                                                                  עושה בגד;
                                                                                    1:12 וכלבוש תקפל אותם וישנו
                                                                           אתה אותו דבר, ושנותיך לא יכשלו.
                                                        1:13 אבל למי מהמלאכים אמר בכל עת, שב לימיני.
                                                                          עד שאעשה את אויביך להדום רגליך?
                                                     1:14 האם לא כולם רוחות שרת, שנשלחו לשרת עבורם
                                                                                              מי יהיו יורשי ישועה?