חגי
2:1 בחודש השביעי, ביום האחד והעשרים לחודש, בא
דבר יהוה על ידי הנביא חגי לאמר:
2:2 דבר עתה אל זרובבל בן שאלתיאל מושל יהודה ואל.
יהושע בן יהודך הכהן הגדול ולשארית
אנשים, אומרים,
2:3 מי נותר מכם אשר ראה את הבית הזה בתפארתו הראשונה? ואיך עושים
אתה רואה את זה עכשיו? האם זה לא בעיניך בהשוואה לזה כאפס?
2:4 וְעַתָּה חָזַק זרובבל נאום יהוה; ותהיה חזק, הו
יהושע בן יהושע, הכהן הגדול; וְהָיוּ חַזְקִים, כָּל-הָעָם
אֶת-הָאָרֶץ נְאֻם יְהוָה וַעֲבֹד: כִּי-אֲנִי עִמָּכֶם נְאֻם יְהוָה
של מארחים:
2:5 לפי הדבר אשר בריתי אתכם בצאתם
מצרים, כך נשארת רוחי בקרבכם: אל תירא.
2:6 כי כה אמר יהוה צבאות; אבל פעם אחת, זה קצת זמן, ואני
ירעיד את השמים ואת הארץ ואת הים ואת היבשה;
2:7 וארעיד את כל הגויים ויבוא תאוות כל הגויים.
ואמלא את הבית הזה בכבוד, נאום יהוה צבאות.
2:8 הכסף שלי והזהב שלי נאום יהוה צבאות.
2:9 כבוד הבית האחרון הזה יהיה גדול מהראשון
אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם, נְאֻם ה\'
יהוה צבאות.
2:10 בארבעה ועשרים לחודש התשיעי, בשנה השנייה של
דריוש בא דבר ה\' על ידי חגי הנביא לאמר:
2:11 כה אמר יהוה צבאות; שאל עכשיו את הכוהנים על התורה,
פִּתגָם,
2:12 אם ישא בשר קודש בחצאית בגדו ובחצאיתו.
תיגע בלחם, או בסיר, או ביין, או בשמן, או בכל בשר
קָדוֹשׁ? ויענו הכהנים ואמרו לא.
2:13 וַיֹּאמֶר חֲגַי, אִם שֶׁטָּמֵא בְּגוֹף נָגַע באחד מהם
אֵלֶּה הוּא טָמֵא? ויענו הכוהנים ויאמרו, זה יהיה
להיות טמא.
2:14 ויען חגי ויאמר כך העם הזה וכך העם הזה
לפני, נאום יהוה; וכן כל מעשה ידיהם; וזה
אשר מציעים שם טמא.
2:15 ועתה, נא, התבונן מהיום הזה ומעלה, מלפני א
אבן הונחה על אבן בהיכל ה\':
2:16 מאז הימים ההם, כאשר הגיע אחד אל ערמה של עשרים מידות.
לא היו אלא עשרה: כאשר בא אחד אל הלחץ כדי להוציא חמישים
כלים מחוץ לעיתונות, היו רק עשרים.
2:17 הכיתי אותך בתקיעות ובטחב ובברד בכל הארץ
עמל ידיך; וְלֹא שָׁבְתֶּם אֵלַי נְאֻם יְהוָה.
2:18 ראה עתה מהיום הזה ומעלה, מארבעה ועשרים היום
לחודש התשיעי מיום היסוד של יהוה
הונח המקדש, חשבו על זה.
2:19 האם הזרע עדיין באסם? כן עדיין הגפן ועץ התאנה ו
הרימון והזית לא הולידו: מזה
יום אברך אותך.
2:20 ושוב בא דבר ה\' אל חגי בארבעה ו
יום העשרים לחודש, לאמר:
2:21 דבר אל זרובבל מושל יהודה לאמר ארעיד את השמים.
והארץ;
2:22 והפילתי את כסא הממלכות והשמדתי את
עוז ממלכות הגויים; ואני אפיל את
מרכבות, והנוסעים בהן; והסוסים ורוכביהם
ירד, איש בחרב אחיו.
2:23 ביום ההוא נאום יהוה צבאות אקח אותך זרובבל שלי.
עבד בן שאלתיאל, נאום ה\', ויעשה אותך כא
חותם: כי בחרתי בך, נאום יהוה צבאות.