חבקוק
                                             2:1 אעמוד על משמרתי ואשיבני על המגדל ואשמור אליו
                                                                          ראה מה יאמר אלי ומה אענה כשאהיה
                                                                                                                           נזף.
     2:2 וַיַּעַן יְהוָה לִי וַיֹּאמֶר כָּתְבוּ אֶת הַחזוֹן וְהִבְרִישׁוֹ
                                                                       על שולחנות, למען ירוץ הקורא אותו.
                                                       2:3 כי החזון עוד קיים לזמן קצוב ובסופו יעשה
                              דבר ואל תשקר: אף על פי שהוא מתעכב, חכה לו; כי זה בטוח יהיה
                                                                                                     בוא, זה לא יתעכב.
                      2:4 הִנֵּה נַפְשׁוֹ הָרוּמָה לֹא יְשָׁרָה בּוֹ, כִּי צַדִּיק
                                                                                                          יחיה באמונתו.
                                                                       2:5 כן, כי-עובר ביין, גם הוא איש גאה
                                         שומר בבית, שמגדיל את תשוקתו כגיהנום, והוא כמוות, ו
                                     אינו יכול להסתפק, אלא אוסף אליו את כל העמים, ומערמים
                                                                                                       אליו כל האנשים:
                                  2:6 לֹא יִקְחוּ אֵלָיו כָּל-אֵלֶּה מִשָּׁל וּקְרוֹפָה
                                                           פתגם נגדו, ואמרו, אוי לו למגדיל את הקיים
                                                         לא זה! כמה זמן? ואל המעמיס עצמו בחומר עבה!
                                                2:7 לא יקומו פתאומי אשר ינשכו אותך ויעירו את זה
                                                                                  תרגיז אותך, והיית להם לשלל?
                                                                       2:8 כי שללת גוים רבים, כל שארית העם
                                                    ישלל אותך; בגלל דם גברים, ובגלל האלימות של ה
                                                         אֶרֶץ, אֶת-הָעִיר, וּמִכָּל-יוֹשְׁבֵיהּ.
                                                              2:9 אוי לחושד חמדה רעה לביתו למען יחמוד
                                                    שים את הקן שלו למרומים, למען יינצל מכוח הרע!
                                                           2:10 התייעצת בושה לביתך בכרת אנשים רבים ו
                                                                                                              חטאת לנפשך.
                                                                    2:11 כי האבן תצעק מהחומה והקורה מהעץ
                                                                                                               יענה על זה.
                                                           2:12 אוי לו הבונה עיר בדם ומקים עיר על ידה
                                                                                                                     עָווֹן!
                                                                          2:13 הנה לא מיהוה צבאות יעמול העם
                                                                                 עצם האש, והעם ימאס מרוב הבל?
                                                                              2:14 כי הארץ תמלא ידיעת כבוד ה\'
                                                                                 יהוה, כמו המים מכסים את הים.
                                                                      2:15 אוי לנותן לרעך לשתות את בקבוקך
                                                               אותו, ושיכרה אותו גם כן, למען תראה בהם
                                                                                                                   עֵירוֹם!
                                                          2:16 אתה מלא בושה לתפארת: שתה גם אתה ותן לך
                                                                          תתגלה עורלה: כוס ימין יהוה תהפך
                                 אֵלֶיךָ, וּפְרִיצָה בּוֹשָׁה יִהְיֶה עַל-כְּבוֹדֶךָ.
                                          2:17 כִּי חֲסוֹת הַלָּבָנוֹן תכסה אותך ושלל בהמות.
                                        מה שגרם להם לפחד, בגלל דם בני אדם, ובגלל האלימות של
                                                                                   הארץ, העיר, וכל היושבים בה.
                                                                  2:18 מה מועיל לפסל אשר כרת אותו יוצרו;
                                                             הדמות המותכת, ומורה לשקר, שעושה עבודתו
                                                                          בוטח בו, לעשות אלילים מטומטמים?
                                         2:19 אוי לאומר אל העץ התעורר; אל האבן האילמת, קום, זה
                                              ילמד! הִנֵּה, מְשֻׁבָּה זָהָב וְכֶסֶף, וְהָיָה
                                                                                        בלי נשימה בכלל בעיצומו.
                                                                 2:20 אבל יהוה בהיכל קדשו תשתוק כל הארץ
                                                                                                                       לפניו.