בראשית
47:1 ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי.
ויצאו צאןיהם ובקריהם וכל אשר להם
של ארץ כנען; והנה הם בארץ גושן.
47:2 ויקח מאחיו חמשה איש ויגישם לפניהם
פַּרעֹה.
47:3 ויאמר פרעה אל אחיו מה משלח ידכם? והם
אָמַר אֶל פַּרְעֹה, עֲבָדֶיךָ רוֹעִים, גַּם אֲנַחְנוּ וְגַם
אבות.
47:4 ועוד אמרו אל פרעה כי לגור בארץ באנו;
כי אין לעבדיך מרעה לצאן; כי הרעב הוא
כואב בארץ כנען: עתה, נבקש, תן לך
משרתים יושבים בארץ גושן.
47:5 וידבר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך הם.
בוא אליך:
47:6 ארץ מצרים לפניך; במיטב הארץ עשה לך
אב ואחים לשכון; בארץ גושן ישכון : ו
אִם-תָּדַעְתָּ, אֶת-אֲשֶׁר-עָשָׂה בָּהֶם, וְהָשֵׂה אוֹתָם שְׁלִיטִים
על הבקר שלי.
47:7 ויביא יוסף את יעקב אביו וישים אותו לפני פרעה ו
יעקב בירך את פרעה.
47:8 ויאמר פרעה אל יעקב בן כמה אתה?
47:9 ויאמר יעקב אל פרעה הם ימי שנות עלייתי לרגל
מאה ושלושים שנה: מעטים ורעים יש ימי שנותיו
חיי היו ולא הגיעו עד ימי שנות ה\'
חיי אבותי בימי עלייתם לרגל.
47:10 ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה.
47:11 וישים יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם א
נחלה בארץ מצרים, במיטב הארץ, בארץ
רעמסס, כפי שציווה פרעה.
47:12 ויאכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל אביו
בית, בלחם, למשפחתם.
47:13 ולא היה לחם בכל הארץ; כי הרעב היה כואב מאוד, כך
שארץ מצרים וכל ארץ כנען התעלפו מחמת
הרעב.
47:14 ויאסף יוסף את כל הכסף אשר נמצא בארץ
מצרים ובארץ כנען על התירס אשר קנו : ו
יוסף הביא את הכסף לבית פרעה.
47:15 וכשל הכסף בארץ מצרים ובארץ כנען
באו כל המצרים אל יוסף, ואמרו: תן לנו לחם, כי למה
האם עלינו למות בנוכחותך? כי הכסף נכשל.
47:16 ויאמר יוסף תן את-בהמתך; ואני אתן לך עבור בהמתך,
אם הכסף נכשל.
47:17 ויביאו את-בהמתם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם
להחליף בסוסים ובעדרים ובבקר
בָּקָר וְלַחֲמוֹרוֹת וַיִּרְעֶה אוֹתָם לֶחֶם לְכָל שֶׁלָּהֶם
בקר לאותה שנה.
47:18 כאשר תמה השנה ההיא, באו אליו בשנה השנייה, ואמרו
אֵלָיו, לֹא נִסְתַּר מִפְּנֵי אֲדֹנִי, אֲשֶׁר נִזְלָה כספנו;
גם לאדוני יש את עדרי הבקר שלנו; לא צריך להשאיר ב
מראה אדוני, אלא גופינו ואדמותינו:
47:19 למה נמות לנגד עיניך גם אנחנו וארצנו? לקנות אותנו
וארצנו ללחם, ואנחנו וארצנו נהיה לה עבדים
פרעה: ותן לנו זרע למען נחיה ולא נמות, כי הארץ
לא להיות שומם.
47:20 ויקנה יוסף את כל ארץ מצרים לפרעה; עבור המצרים
מכר איש את שדהו כי גבר עליהם הרעב : כן ה
הארץ הפכה להיות של פרעה.
47:21 ואשר העם העבירם לערים מקצה האחד
גבול מצרים עד קצהו השני.
47:22 רק את אדמת הכהנים לא קנה; כי לכהנים היה א
חלק קבע להם פרעה, ואכל את מנתם אשר
פרעה נתן להם: על כן לא מכרו את אדמותיהם.
47:23 וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם הִנֵּה קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְהַיּוֹם
ארצכם לפרעה: הנה, זרע לכם, ותזרעתם
ארץ.
47:24 ויהי בגידול ואת החמישית תתנו
חלק לפרעה, וארבעה חלקים יהיו לך, לזרע של
שָׂדֶה וּלְמִזְכֶם וּלְמִבְתֵיכֶם וּלְמַזָּכֶם
עבור הקטנים שלך.
47:25 ויאמרו אתה הצלת את נפשנו הבה נמצא חן בעיניים.
מאת אדוני, ונהיה עבדי פרעה.
47:26 ועשה יוסף על ארץ מצרים עד היום הזה
לפרעה צריך להיות החלק החמישי; חוץ מארץ הכהנים בלבד,
שהפך לא של פרעה.
47:27 וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן; ו
היו להם נכסים בו, וגדלו והתרבו מאוד.
47:28 ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, כך כל העת
מיעקב היה מאה ארבעים ושבע שנים.
47:29 ותקרב העת שישראל ימות ויקרא לבנו
יוסף, ויאמר לו, אם עכשיו מצאתי חן בעיניך, שים.
נא, ידך מתחת לירכי, ועשה איתי חסד ואמיתי;
אל תקבור אותי, נא, במצרים:
47:30 ואשכב עם אבותי והוצאתני ממצרים.
ויקברו אותי במקום קבורתם. וַיֹּאמֶר, אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר לָכֶם
אמר.
47:31 ויאמר: נשבע לי. והוא נשבע לו. וישראל השתחוו
את עצמו על ראש המיטה.