בראשית
                                                   45:1 לא יוכל יוסף להתאפק לפני כל העומדים לידו;
                                          וַיִּקְרָא, הִצְאִי אִישׁ מִמֶּנִּי. ולא עמד איש
                                                                              עמו, בשעה שיוסף התוודע לאחיו.
                                                               45:2 ויבכה בקול וישמעו מצרים ובית פרעה.
                                           45:3 ויאמר יוסף אל-אחיו, אני יוסף; האם אבי עדיין חי?
                                                ולא יכלו אחיו לענות לו; כי הם היו מוטרדים בשלו
                                                                                                                     נוכחות.
                                            45:4 וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו, קרב נא אליי. והם
                  התקרב. וַיֹּאמֶר, אֲנִי יוֹסֵף אָחִיכֶם, אֲשֶׁר מָכַרְתָּ לוֹ
                                                                                                               מִצְרַיִם.
                                        45:5 ועתה אל תתעצבן ואל תכעסו על עצמכם כי מכרתם אותי
                                                       לכאן: כי אלוהים שלח אותי לפניך לשמור חיים.
                                                      45:6 כי שנתיים אלה היה הרעב בארץ, ובכל זאת יש
                                                                 חמש שנים, שלא יהיה בהן קציר ולא קציר.
                                                      45:7 ושלחני אלהים לפניך לשמור לך צאצא בארץ ו
                                                                                 להציל את חייך בגאולה גדולה.
                                      45:8 אז לא אתה שלחת אותי הנה כי אם אלהים והוא עשה אותי
                                                                        אב לפרעה ואדון כל ביתו ושליט בכל
                                                                                                           כל ארץ מצרים.
                                                            45:9 מהרו ועלו אל אבי ואמרו לו כה אמר בנך.
                                         יוסף, אלהים עשה אותי אדון על כל מצרים: רד אלי, השהה
                                                                                                                           לֹא:
                                                                               45:10 וישבת בארץ גושן וקרבה אל.
                                                                         אני, אתה ובניך, ובני-בניך, וצאנך.
                                                                                                    ובקרך וכל אשר לך.
                                                             45:11 ושם אאכלך; כי עדיין יש חמש שנות רעב;
                                                                   פן תבוא אתה וביתך וכל אשר לך, לעוני.
                                                   45:12 והנה עיניכם רואות ועיני בנימין אחי כי זה
                                                                                                  הוא פי המדבר אליך.
                                           45:13 והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר אתם
                                                                       ראיתי; ותמהרו והורדתם את אבי הנה.
                                          45:14 ויפול על צווארו של בנימין אחיו ויבכה; ובנימין
                                                                                                         בכה על צווארו.
                                                    45:15 ועוד נישק את כל אחיו ובכה עליהם ואחרי זה
                                                                                                     אחיו דיברו איתו.
                                                    45:16 וישמע שמעתו בבית פרעה לאמר יוסף של יוסף.
                                                                                באו אחים: וטובת פרעה ועבדיו.
45:17 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אָמַר אֶל אֶחָיךָ כֹּה תַעֲשׂוּ; לטעון
                                                                            בהמתכם, ולכו, קבלו אל ארץ כנען;
                                                     45:18 וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אליי וארצה
                                               תנו לכם את טובת ארץ מצרים ואכלתם את שומן האדמה
                                                                                                                           ארץ.
                         45:19 עַתָּה נִצְוָתְךָ, זֹאת תַּעֲשֶׂה; קחו אתכם עגלות מארץ
                                                            מצרים לקטניכם ולנשיכם והביאו את אביכם.
                                                                                                                       ולבוא.
                                     45:20 אל תתייחס גם לדברים שלך; כי טובת כל ארץ מצרים היא
                                                                                                                           שלך.
                                                      45:21 ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות.
                                                                       על פי ציווי פרעה, ונתן להם הפרנסה
                                                                                                                       דֶרֶך.
                                              45:22 לכולן נתן לאיש חילופי לבוש; אלא לבנימין הוא
                                                                נתן שלוש מאות כסף, וחמש החלפות בגדים.
                                                       45:23 ואל אביו שלח כדרך זו; עשרה תחת עמוסים ב
                                                    טובות מצרים, ועשר חמורות עמוסות תירס ולחם ו
                                                                                                  בשר לאביו דרך אגב.
                                                                    45:24 ושלח את אחיו וילכו ויאמר אליהם.
                                                                                             ראה שלא תפול דרך אגב.
                                                                     45:25 ויעלו ממצרים ויבאו אל ארץ כנען
                                                                                                              יעקב אביהם,
                                                   45:26 ויגד לו לאמר עוד יוסף חי והוא מושל על הכל
                        ארץ מצרים. וַיַּעַל לִבּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, כִּי לֹא האמין בם.
                                                     45:27 ויגידו לו את כל דברי יוסף אשר אמר אליהם.
                                                         וכאשר ראה את העגלות אשר שלח יוסף לשאתו, ה
                                                                                          רוח יעקב אביהם התחייה:
                                                     45:28 ויאמר ישראל די לו; יוסף בני עוד חי: אלך ו
                                                                                          לראות אותו לפני שאמות.