בראשית 44:1 ויצו למנהל ביתו לאמר מלא שקי האנשים. באוכל, ככל שיוכלו לסחוב, ולשים את כספו של כל איש בכספו הפה של השק. 44:2 ושם את הכוס שלי את גביע הכסף בפי השק של הקטן כסף התירס שלו. ויעש כדבר אשר דבר יוסף. 44:3 ברגע שהיה אור הבוקר, נשלחו האנשים, הם ואלה תחת. 44:4 וכאשר יצאו מן העיר וטרם הרחק יוסף אָמַר לַחֲבֵרוֹ: קוּם, עָלַךְ אֶת הָאָדָם; וכאשר אתה עושה השג אותם, אמר להם, למה גמלתם לרע בטוב? 44:5 הלא זה שותה אדוני ובו הוא אלוהי? עשיתם רע בכך. 44:6 וישיג אותם וידבר אליהם את הדברים האלה. 44:7 ויאמרו אליו למה אמר אדוני את הדברים האלה? חלילה כי יעשו עבדיך כדבר הזה. 44:8 הנה את הכסף אשר מצאנו בפי שקינו, החזרנו אליך מארץ כנען: כיצד נוכל לגנוב ממך בית האדון כסף או זהב? 44:9 כל אשר נמצא אצל עבדיך ימות גם אנחנו גם יהיו עבדי אדוני. 44:10 ויאמר גם עתה יהי כדבריך מי עם מי נמצא, יהיה עבדי; וְתִהְיוּ תְּמִים. 44:11 אז מהר הורידו איש את שקו לארץ ו פתח איש את שקו. 44:12 וַיַּחְפֵּק וַיִּתְחָל בַּבְּכוֹר וַיֵּצֵא בַּקָּטוֹן וַיֵּצֵא הכוס נמצאה בשק של בנימין. 44:13 ויקרעו את בגדיהם והעמיסו איש את חמורו וחזרו לעיר. 44:14 ויבוא יהודה ואחיו אל בית יוסף; כי הוא עוד היה שם: והם נפלו לפניו ארצה. 44:15 ויאמר אליהם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם? מה אתה לא שאדם כמוני יכול בהחלט לאלוהיו? 44:16 ויאמר יהודה מה נגיד לאדוני? מה נדבר אוֹ איך ננקה את עצמנו? אלוהים גילה את עוונך עבדים: הנה עבדי אדוני אנו, גם אנחנו וגם הוא מי נמצא הכוס. 44:17 וַיֹּאמֶר חלילה אֲשֶׁר עָשָׂה כָּךְ, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נמצא הכוס, הוא יהיה לי עבד; ובאשר לך, תעלה אותך פנימה שלום לאביך. 44:18 ויגש אליו יהודה ויאמר הוי אדוני תן עבדך אני. התפללך, דבר מילה באזני אדוני, ואל תבער חמתך כנגד עבדך: כי אתה כפרעה. 44:19 שאל אדוני את עבדיו לאמר: אב או אח יש לכם? 44:20 ואמרנו אל אדוני יש לנו אב זקן וילד זקנתו, קטן; ואחיו מת, והוא לבדו נשאר מאמו, ואביו אוהב אותו. 44:21 ואמרת אל עבדיך הורד אותו אלי ואוכל. שים את עיניי אליו. 44:22 ואמרנו אל אדוני הנער אינו יכול לעזוב את אביו כי אם הוא אם יעזוב את אביו, אביו ימות. 44:23 ואמרת אל עבדיך אם אחיך הצעיר יבוא למטה איתך, לא תראה עוד את פני. 44:24 ויהי כשעלינו אל עבדך אבי סיפרנו לו את דברי אדוני. 44:25 ויאמר אבינו לך שוב וקנה לנו מעט אוכל. 44:26 ויאמרנו לא נוכל לרדת אם אחינו הקטן יהיה עמנו האם נרד: כי לא נראה את פני האיש חוץ מהצעיר שלנו אחי יהיה איתנו. 44:27 ויאמר עבדך אבי אלינו: אתה יודע כי אשתי ילדה לי שניים. בנים: 44:28 ויצא האחד ממני, ואמרתי, הרי הוא נקרע לגזרים; ולא ראיתי אותו מאז: 44:29 ואם תיקחו גם את זה ממני ותקרה לו רע, תעשו להוריד את שערותי האפורות בצער אל הקבר. 44:30 ועתה בבואי אל עבדך אבי, והנער לא יהיה איתנו; בראותו שחייו קשורים בחיי הנער; 44:31 ויהי בראותו כי הנער אינו עמנו הוא ימות: ועבדיך יורידו את שערותיך האפורות עבד את אבינו בצער עד הקבר. 44:32 כי עבדך ערב לנער לאבי לאמר אם אני. אל תביא אותו אליך, אז אשא באחריות לאבי על אֵיִ פַּעַם. 44:33 עתה, נא, ישב עבדך במקום הנער. עבד לאדוני; ויעלה הנער עם אחיו. 44:34 כי איך אעלה אל אבי, והנער לא יהיה אתי? פֶּן אולי אני רואה את הרעה שתבוא על אבי.