בראשית
44:1 ויצו למנהל ביתו לאמר מלא שקי האנשים.
באוכל, ככל שיוכלו לסחוב, ולשים את כספו של כל איש בכספו
הפה של השק.
44:2 ושם את הכוס שלי את גביע הכסף בפי השק של הקטן
כסף התירס שלו. ויעש כדבר אשר דבר יוסף.
44:3 ברגע שהיה אור הבוקר, נשלחו האנשים, הם ואלה
תחת.
44:4 וכאשר יצאו מן העיר וטרם הרחק יוסף
אָמַר לַחֲבֵרוֹ: קוּם, עָלַךְ אֶת הָאָדָם; וכאשר אתה עושה
השג אותם, אמר להם, למה גמלתם לרע בטוב?
44:5 הלא זה שותה אדוני ובו הוא
אלוהי? עשיתם רע בכך.
44:6 וישיג אותם וידבר אליהם את הדברים האלה.
44:7 ויאמרו אליו למה אמר אדוני את הדברים האלה? חלילה
כי יעשו עבדיך כדבר הזה.
44:8 הנה את הכסף אשר מצאנו בפי שקינו, החזרנו
אליך מארץ כנען: כיצד נוכל לגנוב ממך
בית האדון כסף או זהב?
44:9 כל אשר נמצא אצל עבדיך ימות גם אנחנו
גם יהיו עבדי אדוני.
44:10 ויאמר גם עתה יהי כדבריך מי עם מי
נמצא, יהיה עבדי; וְתִהְיוּ תְּמִים.
44:11 אז מהר הורידו איש את שקו לארץ ו
פתח איש את שקו.
44:12 וַיַּחְפֵּק וַיִּתְחָל בַּבְּכוֹר וַיֵּצֵא בַּקָּטוֹן וַיֵּצֵא
הכוס נמצאה בשק של בנימין.
44:13 ויקרעו את בגדיהם והעמיסו איש את חמורו וחזרו
לעיר.
44:14 ויבוא יהודה ואחיו אל בית יוסף; כי הוא עוד היה שם:
והם נפלו לפניו ארצה.
44:15 ויאמר אליהם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם? מה אתה
לא שאדם כמוני יכול בהחלט לאלוהיו?
44:16 ויאמר יהודה מה נגיד לאדוני? מה נדבר אוֹ
איך ננקה את עצמנו? אלוהים גילה את עוונך
עבדים: הנה עבדי אדוני אנו, גם אנחנו וגם הוא
מי נמצא הכוס.
44:17 וַיֹּאמֶר חלילה אֲשֶׁר עָשָׂה כָּךְ, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ
נמצא הכוס, הוא יהיה לי עבד; ובאשר לך, תעלה אותך פנימה
שלום לאביך.
44:18 ויגש אליו יהודה ויאמר הוי אדוני תן עבדך אני.
התפללך, דבר מילה באזני אדוני, ואל תבער חמתך
כנגד עבדך: כי אתה כפרעה.
44:19 שאל אדוני את עבדיו לאמר: אב או אח יש לכם?
44:20 ואמרנו אל אדוני יש לנו אב זקן וילד
זקנתו, קטן; ואחיו מת, והוא לבדו נשאר
מאמו, ואביו אוהב אותו.
44:21 ואמרת אל עבדיך הורד אותו אלי ואוכל.
שים את עיניי אליו.
44:22 ואמרנו אל אדוני הנער אינו יכול לעזוב את אביו כי אם הוא
אם יעזוב את אביו, אביו ימות.
44:23 ואמרת אל עבדיך אם אחיך הצעיר יבוא
למטה איתך, לא תראה עוד את פני.
44:24 ויהי כשעלינו אל עבדך אבי סיפרנו
לו את דברי אדוני.
44:25 ויאמר אבינו לך שוב וקנה לנו מעט אוכל.
44:26 ויאמרנו לא נוכל לרדת אם אחינו הקטן יהיה עמנו
האם נרד: כי לא נראה את פני האיש חוץ מהצעיר שלנו
אחי יהיה איתנו.
44:27 ויאמר עבדך אבי אלינו: אתה יודע כי אשתי ילדה לי שניים.
בנים:
44:28 ויצא האחד ממני, ואמרתי, הרי הוא נקרע לגזרים;
ולא ראיתי אותו מאז:
44:29 ואם תיקחו גם את זה ממני ותקרה לו רע, תעשו
להוריד את שערותי האפורות בצער אל הקבר.
44:30 ועתה בבואי אל עבדך אבי, והנער לא יהיה
איתנו; בראותו שחייו קשורים בחיי הנער;
44:31 ויהי בראותו כי הנער אינו עמנו
הוא ימות: ועבדיך יורידו את שערותיך האפורות
עבד את אבינו בצער עד הקבר.
44:32 כי עבדך ערב לנער לאבי לאמר אם אני.
אל תביא אותו אליך, אז אשא באחריות לאבי על
אֵיִ פַּעַם.
44:33 עתה, נא, ישב עבדך במקום הנער.
עבד לאדוני; ויעלה הנער עם אחיו.
44:34 כי איך אעלה אל אבי, והנער לא יהיה אתי? פֶּן
אולי אני רואה את הרעה שתבוא על אבי.