בראשית
43:1 ויחרוץ הרעב בארץ.
43:2 ויהי כאשר אכלו את התירס אשר להם
הוציאו ממצרים, אמר להם אביהם, לכו שוב, קנו לנו א
אוכל קטן.
43:3 וידבר אליו יהודה לאמר האיש מחה עלינו.
לאמר, לא תראה את פני, אלא אחיך עמך.
43:4 אם תשלח את אחינו אתנו, נרד ונקנה אותך
מזון:
43:5 אבל אם לא תשלח אותו לא נרד כי אמר האיש
לנו, לא תראו את פני, אלא אחיכם עמכם.
43:6 וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָכֵן רַעְתֶּם אֵלַי כַּאֲשֶׁר לוֹמַר לָאָדָם
האם עוד היה לך אח?
43:7 וַיֹּאמְרוּ: אֲשֶׁר שָׁאַל אֵלֵינוּ הָאִישׁ מִמֶּנּוּ וּמִמִּנְדָּנוּ
קרובי משפחה לאמר: עוד חי אביך? יש לך אח נוסף ו
אמרנו לו על פי לשון המילים הללו: אפשר בהחלט
אתה יודע שהוא היה אומר, הוריד את אחיך?
43:8 ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלח אתי את הנער ונרצה
קום והולך; למען נחיה ולא נמות, גם אנחנו וגם אתה וגם
הקטנים שלנו.
43:9 אהיה ערב לו; מידי תדרוש אותו: אם אביא
אל לו לך, והעמיד אותו לפניך, אז תן לי לשאת את האשמה
לנצח:
43:10 כי חוץ מהשהייתנו, בוודאי שחזרנו הפעם השנייה.
43:11 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אֲלֵיהֶם אִם יִהְיֶה עַתָּה כָּךְ עֲשֵׂה כָּךְ;
קחו מכליכם ממיטב הפירות בארץ, והורידו את
איש מתנה, מעט מזור ומעט דבש, תבלינים ומור,
אגוזים ושקדים:
43:12 וקח כסף כפול בידך; והכסף שהובא שוב
בפי שקיך, נשא אותו שוב בידך; אולי תעשה זאת
הייתה טעות:
43:13 קח גם את אחיך וקום שוב אל האיש.
43:14 ואלוהים אל-יכול ירחם עליך לפני האיש למען ישלח
אחיך השני ובנימין. אם אני שכול מהילדים שלי, אני כן
שַׁכּוּל.
43:15 ויקחו האנשים את המתנה ההיא ויקחו בידם כסף כפול.
ובנימין; וַיָּקָם וַיֵּרֶד אֶל מִצְרַיִם וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו
יוסף.
43:16 וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת-בִּנְיָמִן עִמָּהֶם וַיֹּאמֶר אֶל-הַשָּׂר שֶׁלּוֹ
בית, הביאו את האנשים האלה הביתה, והרגו, והכינו; עבור הגברים האלה
יאכל איתי בצהריים.
43:17 ויעשה האיש כדבר יוסף; והאיש הכניס את האנשים
ביתו של יוסף.
43:18 ויפחדו האנשים כי הביאו אותם אל בית יוסף;
וַיֹּאמְרוּ, מִשּׁוּם הַכֶּסֶף שֶׁהוּא הָשׁוּב בְּשַׁקֵינוּ בִּבְתִי
בפעם הראשונה מביאים אותנו; כדי שיחפש הזדמנות נגדנו,
וַיִּפֹּל עָלֵינוּ וַיִּקְחֵנוּ לְעַבְדִים וְאֶת-חֲמֹרֵינוּ.
43:19 ויגשו אל מנהל בית יוסף וידברו
איתו בפתח הבית,
43:20 ויאמר אדוני אכן ירדנו בפעם הראשונה לקנות אוכל.
43:21 ויהי בבואנו אל הפונדק ופתחנו את שקינו.
והנה, כספו של איש בפי שקו, כספנו
במלוא משקלו: והבאנו אותו בידנו.
43:22 וכסף אחר הורדנו בידינו לקנות אוכל: איננו יכולים
לספר מי שם את הכסף שלנו בשקים שלנו.
43:23 ויאמר שלום לך אל תירא אלהיכם ואלהיכם
אבי, נתן לך אוצר בשקים שלך: היה לי כספך. והוא
הוציא את שמעון אליהם.
43:24 ויביא האיש את האנשים אל בית יוסף ויתן להם מים.
ורחצו רגליהם; וַיִּתֵּן אֶת-חֲמוֹרֵיהֶם מִטְבָּה.
43:25 וַיַּכִינוּ אֶת-הַמִּנְתָּה אֶל-יוֹסֵף בָּאָה בצהריים, כי הם
שמעו שצריך לאכול שם לחם.
43:26 ובבוא יוסף הביתה, הביאו לו את המתנה אשר בפנים
ידם אל הבית, וישתחוו לו לארץ.
43:27 וישאל אותם לשלומם ויאמר שלום אביכם ה\'
זקן שעליו דיברת? האם הוא עדיין חי?
43:28 ויענו: עבדך אבינו בריא הוא עדיין
בחיים. וַיִּשְׁתַּחֲווּ אֶת-רֹאשֵׁיהֶם, וַיִּשְׁתְּחוּ.
43:29 וישא את עיניו ויראה את בנימין אחיו של אמו
בֶּן, וַיֹּאמֶר: הַאִם זֶה אֲחִיכֶם הַקָּטָן, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלַי.
וַיֹּאמֶר, חֶסֶד אֱלֹהִים, בְּנִי.
43:30 וימהר יוסף; כי צרעו מעיו על אחיו : והוא
חיפש היכן לבכות; וַיָּבֹא אֶל-חִדְרָתוֹ, וַיִּבְכֶּה שָׁם.
43:31 ורחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר.
קבע על לחם.
43:32 וַיַּעֲלוּ לוֹ לְבַדּוֹ וּלְבָדָם לְבַדּוֹ וּבְשֵׁם
המצרים, אשר אכלו עמו, בפני עצמם: כי ה
ייתכן שהמצרים לא יאכלו לחם עם העברים; כי זה an
תועבה למצרים.
43:33 וישבו לפניו הבכור לפי הבכורה ו
הקטן לפי נעוריו: והתפלאו האנשים
אַחֵר.
43:34 וַיִּקַּח וַיִּשְׁלַח אֲלֵיהֶם מִלְּפָנִים מִלְּפָנָיו וְאֶת בִּנְיָמִין
הבלגן היה פי חמישה מכל אחד מהם. והם שתו והיו
שמח איתו.