בראשית
42:1 וַיַּרְא יַעֲקֹב שֶׁיֵּשׁ תְּרִיס בְּמִצְרַיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שָׁלוֹ
בנים, מדוע אתם מסתכלים איש על רעהו?
42:2 ויאמר הנה שמעתי כי יש תירס במצרים בוא
למטה שם, וקנה לנו משם; כדי שנחיה ולא נמות.
42:3 וירדו עשרת אחיו של יוסף לקנות תירס במצרים.
42:4 אבל בנימין אחיו של יוסף לא שלח יעקב עם אחיו; בשבילו
אמר, שמא תקרה לו שובבות.
42:5 ובאו בני ישראל לקנות תבואה באלה שבאו
רעב היה בארץ כנען.
42:6 ויוסף המושל על הארץ, והוא המוכר לו
כל עם הארץ ויבואו אחי יוסף וישתחוו
עצמם לפניו ופניהם אל הארץ.
42:7 וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיָּדַעְם וְהִתְנַפֵּר
אליהם, ודיבר אליהם גס; ויאמר אליהם: מנין
בא אתה? ויאמרו מארץ כנען לקנות אוכל.
42:8 ויכיר יוסף את אחיו ולא ידעו אותו.
42:9 ויזכר יוסף את החלומות אשר חלם עליהם ויאמר אליהם
אותם, מרגלים אתם; לראות את ערוות הארץ באתם.
42:10 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, לֹא, אֲדֹנִי, אֲבָל לִקְנוֹת אֲכָל עֲבָדֶיךָ.
תבואו.
42:11 כולנו בני איש אחד; אנו אנשי אמת, עבדיך אינם מרגלים.
42:12 ויאמר אליהם לא כי לראות את ערוות הארץ אתם.
תבואו.
42:13 ויאמרו עבדיך שנים עשר אחים בני איש אחד ב
ארץ כנען; וְהִנֵּה הַקָּטוֹן הַיּוֹם הַזֶּה עִמָּנוּ
אבא, ואחד לא.
42:14 ויאמר אליהם יוסף זה אשר דברתי אליכם לאמר אתם.
הם מרגלים:
42:15 בזה תוכחו בחיי פרעה לא תצאו.
מכאן, למעט שאחיך הצעיר יבוא לכאן.
42:16 שלח אחד מכם ויקח את אחיכם ותשמרו
כלא, כדי שיוכחו דבריך, אם יש בו אמת
אתם: או בחיי פרעה בוודאי מרגלים אתם.
42:17 וַיִּקְבֵּם אֶת-כֻּלָּם, לְמִשְׁפָּט, שְׁלֹשֶׁת יָמִים.
42:18 ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי: עשו זאת וחיו; כי אני מפחד
אלוהים:
42:19 אם אתם אנשי אמת, יכבול אחד מאחיך בבית
כלא שלכם: לכו אתם, נושאים תירס לרעב בתיכם.
42:20 אבל הביאו אלי את אחיכם הצעיר; כך יהיו דבריך
מאומת, ולא תמות. וכך עשו.
42:21 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אֶחָד אֶל-אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ אוֹשִׁימִים בָּנוּ
אח, בזה שראינו את ייסורי נפשו, כשהתחנן אלינו,
ולא היינו שומעים; על כן באה עלינו המצוקה הזאת.
42:22 ויענה להם ראובן לאמר לא דברתי אליכם לאמר אל תעשו.
חטא לילד; ולא תשמעו? לכן, הנה, גם
הדם שלו נדרש.
42:23 ולא ידעו כי יוסף הבין אותם; כי הוא דיבר אליהם על ידי
מתורגמן.
42:24 וַיִּסָּב מִפְּנֵיהֶם וַיִּבָּכֶה; וחזר אליהם
שוב וַיְדַבֵּר אִתָּם וַיִּקַּח מִפְּנֵיהֶם אֶת שִׁמְעוֹן וַיִּקְרֹד אוֹתוֹ
לנגד עיניהם.
42:25 ויצו יוסף למלא את שקיהם בתירס ולהחזיר
כספו של איש לשק שלו, ולתת להם מזור לדרך:
וכך עשה להם.
42:26 וַיַּעֲמִידוּ אֶת-הַחֲמוֹרִים אֶת-הַתַּרְפָּה, וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם.
42:27 וכאשר פתח אחד מהם את שקו לתת מחמתו באכסניה
הוא ראה את כספו; כִּי הִנֵּה הוּא בְּפִי שְׁקוֹ.
42:28 וַיֹּאמֶר אֶל-אֶחָיו, שָׁב כספִי; והנה, זה אפילו
בשק שלי: ויכשל להם לבם, ויפחדו לאמר
איש לרעהו, מה זה אשר עשה לנו אלהים?
42:29 ויבואו אל יעקב אביהם אל ארץ כנען ויגידו
לו כל אשר נפל עליהם; פִּתגָם,
42:30 האיש אשר הוא אדון הארץ דיבר אלינו בגסות ולקח אותנו.
עבור מרגלי המדינה.
42:31 ואמרנו אליו אנשי אמת אנו; אנחנו לא מרגלים:
42:32 אנו שנים עשר אחים, בני אבינו; אחד לא, והצעיר ביותר
היום הזה עם אבינו בארץ כנען.
42:33 ויאמר אלינו האיש אדון הארץ: בזה אדע
כי אתם אנשי אמת; השאר את אחד מאחיך כאן איתי, וקח
אוכל לרעב של בתיכם, והסתלק:
42:34 והביאו אלי את אחיכם הקטן, אז אדע כי אתם
לא מרגלים, כי אם אנשי אמת אתם: אז אציל אתכם את אחיכם.
ותסחרו בארץ.
42:35 ויהי כאשר רוקנו את שקיהם, והנה כל
צרור כסף של אדם היה בשק שלו: וכאשר גם הם וגם שלהם
אבא ראה את חבילות הכסף, הם פחדו.
42:36 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם: אֲנִי שִׁכְתֶּם מִמֶּנִּי
ילדים: יוסף אינו, ושמעון איננו, ואת בנימין תיקחו
הרחק: כל הדברים האלה נגדי.
42:37 וידבר ראובן אל אביו לאמר הרג את שני בניי אם אביא.
אותו לא לך: מסר אותו ביד, ואביא אותו אליך
שוב.
42:38 ויאמר בני לא ירד עמך; כי אחיו מת,
והוא נשאר לבדו: אם תפגע בו רעה בדרך אשר אתם
לך, אז תפיל את שערותי האפורות בצער אל הקבר.