בראשית 42:1 וַיַּרְא יַעֲקֹב שֶׁיֵּשׁ תְּרִיס בְּמִצְרַיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שָׁלוֹ בנים, מדוע אתם מסתכלים איש על רעהו? 42:2 ויאמר הנה שמעתי כי יש תירס במצרים בוא למטה שם, וקנה לנו משם; כדי שנחיה ולא נמות. 42:3 וירדו עשרת אחיו של יוסף לקנות תירס במצרים. 42:4 אבל בנימין אחיו של יוסף לא שלח יעקב עם אחיו; בשבילו אמר, שמא תקרה לו שובבות. 42:5 ובאו בני ישראל לקנות תבואה באלה שבאו רעב היה בארץ כנען. 42:6 ויוסף המושל על הארץ, והוא המוכר לו כל עם הארץ ויבואו אחי יוסף וישתחוו עצמם לפניו ופניהם אל הארץ. 42:7 וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיָּדַעְם וְהִתְנַפֵּר אליהם, ודיבר אליהם גס; ויאמר אליהם: מנין בא אתה? ויאמרו מארץ כנען לקנות אוכל. 42:8 ויכיר יוסף את אחיו ולא ידעו אותו. 42:9 ויזכר יוסף את החלומות אשר חלם עליהם ויאמר אליהם אותם, מרגלים אתם; לראות את ערוות הארץ באתם. 42:10 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, לֹא, אֲדֹנִי, אֲבָל לִקְנוֹת אֲכָל עֲבָדֶיךָ. תבואו. 42:11 כולנו בני איש אחד; אנו אנשי אמת, עבדיך אינם מרגלים. 42:12 ויאמר אליהם לא כי לראות את ערוות הארץ אתם. תבואו. 42:13 ויאמרו עבדיך שנים עשר אחים בני איש אחד ב ארץ כנען; וְהִנֵּה הַקָּטוֹן הַיּוֹם הַזֶּה עִמָּנוּ אבא, ואחד לא. 42:14 ויאמר אליהם יוסף זה אשר דברתי אליכם לאמר אתם. הם מרגלים: 42:15 בזה תוכחו בחיי פרעה לא תצאו. מכאן, למעט שאחיך הצעיר יבוא לכאן. 42:16 שלח אחד מכם ויקח את אחיכם ותשמרו כלא, כדי שיוכחו דבריך, אם יש בו אמת אתם: או בחיי פרעה בוודאי מרגלים אתם. 42:17 וַיִּקְבֵּם אֶת-כֻּלָּם, לְמִשְׁפָּט, שְׁלֹשֶׁת יָמִים. 42:18 ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי: עשו זאת וחיו; כי אני מפחד אלוהים: 42:19 אם אתם אנשי אמת, יכבול אחד מאחיך בבית כלא שלכם: לכו אתם, נושאים תירס לרעב בתיכם. 42:20 אבל הביאו אלי את אחיכם הצעיר; כך יהיו דבריך מאומת, ולא תמות. וכך עשו. 42:21 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אֶחָד אֶל-אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ אוֹשִׁימִים בָּנוּ אח, בזה שראינו את ייסורי נפשו, כשהתחנן אלינו, ולא היינו שומעים; על כן באה עלינו המצוקה הזאת. 42:22 ויענה להם ראובן לאמר לא דברתי אליכם לאמר אל תעשו. חטא לילד; ולא תשמעו? לכן, הנה, גם הדם שלו נדרש. 42:23 ולא ידעו כי יוסף הבין אותם; כי הוא דיבר אליהם על ידי מתורגמן. 42:24 וַיִּסָּב מִפְּנֵיהֶם וַיִּבָּכֶה; וחזר אליהם שוב וַיְדַבֵּר אִתָּם וַיִּקַּח מִפְּנֵיהֶם אֶת שִׁמְעוֹן וַיִּקְרֹד אוֹתוֹ לנגד עיניהם. 42:25 ויצו יוסף למלא את שקיהם בתירס ולהחזיר כספו של איש לשק שלו, ולתת להם מזור לדרך: וכך עשה להם. 42:26 וַיַּעֲמִידוּ אֶת-הַחֲמוֹרִים אֶת-הַתַּרְפָּה, וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם. 42:27 וכאשר פתח אחד מהם את שקו לתת מחמתו באכסניה הוא ראה את כספו; כִּי הִנֵּה הוּא בְּפִי שְׁקוֹ. 42:28 וַיֹּאמֶר אֶל-אֶחָיו, שָׁב כספִי; והנה, זה אפילו בשק שלי: ויכשל להם לבם, ויפחדו לאמר איש לרעהו, מה זה אשר עשה לנו אלהים? 42:29 ויבואו אל יעקב אביהם אל ארץ כנען ויגידו לו כל אשר נפל עליהם; פִּתגָם, 42:30 האיש אשר הוא אדון הארץ דיבר אלינו בגסות ולקח אותנו. עבור מרגלי המדינה. 42:31 ואמרנו אליו אנשי אמת אנו; אנחנו לא מרגלים: 42:32 אנו שנים עשר אחים, בני אבינו; אחד לא, והצעיר ביותר היום הזה עם אבינו בארץ כנען. 42:33 ויאמר אלינו האיש אדון הארץ: בזה אדע כי אתם אנשי אמת; השאר את אחד מאחיך כאן איתי, וקח אוכל לרעב של בתיכם, והסתלק: 42:34 והביאו אלי את אחיכם הקטן, אז אדע כי אתם לא מרגלים, כי אם אנשי אמת אתם: אז אציל אתכם את אחיכם. ותסחרו בארץ. 42:35 ויהי כאשר רוקנו את שקיהם, והנה כל צרור כסף של אדם היה בשק שלו: וכאשר גם הם וגם שלהם אבא ראה את חבילות הכסף, הם פחדו. 42:36 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם: אֲנִי שִׁכְתֶּם מִמֶּנִּי ילדים: יוסף אינו, ושמעון איננו, ואת בנימין תיקחו הרחק: כל הדברים האלה נגדי. 42:37 וידבר ראובן אל אביו לאמר הרג את שני בניי אם אביא. אותו לא לך: מסר אותו ביד, ואביא אותו אליך שוב. 42:38 ויאמר בני לא ירד עמך; כי אחיו מת, והוא נשאר לבדו: אם תפגע בו רעה בדרך אשר אתם לך, אז תפיל את שערותי האפורות בצער אל הקבר.