בראשית
38:1 ויהי בעת ההיא וירד יהודה משלו
אחים, וַיִּפָּסוּ אֶל-אִישׁ עַדוּלָמִי אֲשֶׁר שְׁמוֹ חִירָה.
38:2 וירא יהודה שם את בת כנעני פלוני אשר שמה
שועה; וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ.
38:3 ותהר ותלד בן; ויקרא את שמו אר.
38:4 ותהר, ותלד בן; ותקרא את שמו אונן.
38:5 ושוב הרתה ותלד בן; ויקרא שמו שלח:
והוא היה בחזיב, כאשר ילדה אותו.
38:6 ויקח יהודה אשה לאר בכורו אשר שמה תמר.
38:7 ויהי ער בכור יהודה רשע בעיני יהוה; וה
יהוה הרג אותו.
38:8 ויאמר יהודה לאונן בוא אל אשת אחיך ונשא אותה.
ותקים זרע לאחיך.
38:9 ויידע אונן כי לא יהיה לו הזרע; ויהי, מתי
נכנס אל אשת אחיו ושפך אותה על הארץ.
שמא יתן זרע לאחיו.
38:10 וירע הדבר אשר עשה את יהוה על כן הרג אותו
גַם.
38:11 ויאמר יהודה אל תמר כלתו הישארי אלמנה אצלך.
בֵּית אָב, עַד שֶׁיִּגְדַּל שְׁלָחָה בְּנִי: כִּי אָמַר, שֶׁלֹּא
אולי גם הוא ימות, כפי שעשו אחיו. ותמר הלכה ותשב
בבית אביה.
38:12 ועם הזמן מתה בת שועה אשת יהודה; ו
יְהוּדָה נַחְמָה וַיַּעַל אֶל גוֹזְרֵי צֹאן אֶל תִּמְנַת הוּא
וחברו חירא העדולמי.
38:13 ויאמר לתמר לאמר הנה חותנו עולה אל
תמנת לגזור את צאנו.
38:14 ותסיר מעליה את בגדי אלמנתה ותכסה אותה א
וילון, והתעטפה, וישבה במקום פתוח, שהוא אגב
לתמנת; כי ראתה ששלח גדל ולא ניתן לה
אליו לאישה.
38:15 כאשר ראה אותה יהודה, חשב אותה לזונה; כי היה לה
כיסה את פניה.
38:16 ופנה אליה בדרך ויאמר לכי נא לי.
בוא אליך; (כי הוא לא ידע שהיא כלתו.)
וַתֹּאמֶר, מַה-תִּתֵּן לִי, לְהִבּוֹא אֵלַי.
38:17 ויאמר אשלח לך גדי מן הצאן. ותאמר, וילט
תתן לי משכון עד שתשלח?
38:18 ויאמר מה משכון אתן לך? ותאמר, חותם שלך,
וצמידיך, ומטהך אשר בידך. והוא נתן את זה
אותה, ובא אליה, והיא הרתה ממנו.
38:19 ותקום ותלך ותשכב ממנה מעליה ותלבש.
את בגדי אלמנותה.
38:20 ושלח יהודה את הגדי ביד חבירו העדולמי אל
קבל את משכונו מיד האשה : אבל לא מצא אותה.
38:21 ושאל את אנשי המקום ההוא לאמר היכן הזונה היא
היה בגלוי אגב? וַיֹּאמְרוּ: לֹא הָיָה זוֹנָה בָּזֶה
מקום.
38:22 וַיַּחֲזֹר אֶל יְהוּדָה וַיֹּאמֶר לֹא מְצָאָה; וגם הגברים
אמר המקום, שאין זונה במקום הזה.
38:23 וַיֹּאמֶר יְהוּדָה תִּקְחָה לָהּ לְפִי-נִבְישׁ הִנְנִי.
שלח את הילד הזה, ולא מצאת אותה.
38:24 ויהי כשלושה חודשים לאחר מכן, נאמר ליהודה.
לאמר, תמר כלתך זנה; וגם,
הִנֵּה, הִיא רְעִיתָה בְּזוֹנָה. ויאמר יהודה, הוציא אותה.
ותישרף אותה.
38:25 בצאתה שלחה אל חותנו לאמר ביד
האיש אשר אלו הם, הנני בהריון: ותאמר: תבחין נא
אתה, אשר אלה, החותם והצמידים והמטה.
38:26 ויכיר בהם יהודה ויאמר צדיקה היא.
אני; כי לא נתתי אותה לשלה בני. והוא הכיר אותה שוב
לא עוד.
38:27 ויהי בעת יציאתה והנה תאומים
ברחמה.
38:28 ויהי בעת לידה ושלח האחד את ידו.
ולקחה המיילדת וקשרה על ידו חוט ארגמן לאמר:
זה יצא ראשון.
38:29 ויהי כאשר משך את ידו והנה אחיו
יצאה: ותאמר, איך פרצת? הפרה הזו תתרחש
לך: על כן נקרא שמו פרז.
38:30 ואחר כך יצא אחיו אשר חוט הארגמן עליו
יד: ויקרא שמו זרח.