בראשית 38:1 ויהי בעת ההיא וירד יהודה משלו אחים, וַיִּפָּסוּ אֶל-אִישׁ עַדוּלָמִי אֲשֶׁר שְׁמוֹ חִירָה. 38:2 וירא יהודה שם את בת כנעני פלוני אשר שמה שועה; וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. 38:3 ותהר ותלד בן; ויקרא את שמו אר. 38:4 ותהר, ותלד בן; ותקרא את שמו אונן. 38:5 ושוב הרתה ותלד בן; ויקרא שמו שלח: והוא היה בחזיב, כאשר ילדה אותו. 38:6 ויקח יהודה אשה לאר בכורו אשר שמה תמר. 38:7 ויהי ער בכור יהודה רשע בעיני יהוה; וה יהוה הרג אותו. 38:8 ויאמר יהודה לאונן בוא אל אשת אחיך ונשא אותה. ותקים זרע לאחיך. 38:9 ויידע אונן כי לא יהיה לו הזרע; ויהי, מתי נכנס אל אשת אחיו ושפך אותה על הארץ. שמא יתן זרע לאחיו. 38:10 וירע הדבר אשר עשה את יהוה על כן הרג אותו גַם. 38:11 ויאמר יהודה אל תמר כלתו הישארי אלמנה אצלך. בֵּית אָב, עַד שֶׁיִּגְדַּל שְׁלָחָה בְּנִי: כִּי אָמַר, שֶׁלֹּא אולי גם הוא ימות, כפי שעשו אחיו. ותמר הלכה ותשב בבית אביה. 38:12 ועם הזמן מתה בת שועה אשת יהודה; ו יְהוּדָה נַחְמָה וַיַּעַל אֶל גוֹזְרֵי צֹאן אֶל תִּמְנַת הוּא וחברו חירא העדולמי. 38:13 ויאמר לתמר לאמר הנה חותנו עולה אל תמנת לגזור את צאנו. 38:14 ותסיר מעליה את בגדי אלמנתה ותכסה אותה א וילון, והתעטפה, וישבה במקום פתוח, שהוא אגב לתמנת; כי ראתה ששלח גדל ולא ניתן לה אליו לאישה. 38:15 כאשר ראה אותה יהודה, חשב אותה לזונה; כי היה לה כיסה את פניה. 38:16 ופנה אליה בדרך ויאמר לכי נא לי. בוא אליך; (כי הוא לא ידע שהיא כלתו.) וַתֹּאמֶר, מַה-תִּתֵּן לִי, לְהִבּוֹא אֵלַי. 38:17 ויאמר אשלח לך גדי מן הצאן. ותאמר, וילט תתן לי משכון עד שתשלח? 38:18 ויאמר מה משכון אתן לך? ותאמר, חותם שלך, וצמידיך, ומטהך אשר בידך. והוא נתן את זה אותה, ובא אליה, והיא הרתה ממנו. 38:19 ותקום ותלך ותשכב ממנה מעליה ותלבש. את בגדי אלמנותה. 38:20 ושלח יהודה את הגדי ביד חבירו העדולמי אל קבל את משכונו מיד האשה : אבל לא מצא אותה. 38:21 ושאל את אנשי המקום ההוא לאמר היכן הזונה היא היה בגלוי אגב? וַיֹּאמְרוּ: לֹא הָיָה זוֹנָה בָּזֶה מקום. 38:22 וַיַּחֲזֹר אֶל יְהוּדָה וַיֹּאמֶר לֹא מְצָאָה; וגם הגברים אמר המקום, שאין זונה במקום הזה. 38:23 וַיֹּאמֶר יְהוּדָה תִּקְחָה לָהּ לְפִי-נִבְישׁ הִנְנִי. שלח את הילד הזה, ולא מצאת אותה. 38:24 ויהי כשלושה חודשים לאחר מכן, נאמר ליהודה. לאמר, תמר כלתך זנה; וגם, הִנֵּה, הִיא רְעִיתָה בְּזוֹנָה. ויאמר יהודה, הוציא אותה. ותישרף אותה. 38:25 בצאתה שלחה אל חותנו לאמר ביד האיש אשר אלו הם, הנני בהריון: ותאמר: תבחין נא אתה, אשר אלה, החותם והצמידים והמטה. 38:26 ויכיר בהם יהודה ויאמר צדיקה היא. אני; כי לא נתתי אותה לשלה בני. והוא הכיר אותה שוב לא עוד. 38:27 ויהי בעת יציאתה והנה תאומים ברחמה. 38:28 ויהי בעת לידה ושלח האחד את ידו. ולקחה המיילדת וקשרה על ידו חוט ארגמן לאמר: זה יצא ראשון. 38:29 ויהי כאשר משך את ידו והנה אחיו יצאה: ותאמר, איך פרצת? הפרה הזו תתרחש לך: על כן נקרא שמו פרז. 38:30 ואחר כך יצא אחיו אשר חוט הארגמן עליו יד: ויקרא שמו זרח.