בראשית 37:1 ויעקב ישב בארץ אשר היה אביו זר בה ארץ כנען. 37:2 אלה תולדות יעקב. יוסף, בהיותו בן שבע עשרה, היה מריע את הצאן עם אחיו; והנער היה עם הבנים מבלהה ועם בני זילפה נשות אביו ויוסף הביא לאביו את הדיווח הרע שלהם. 37:3 ויאהב ישראל את יוסף יותר מכל בניו כי הוא היה בן זקנתו: ועשה לו מעיל רב צבעים. 37:4 וכאשר ראו אחיו כי אביהם אוהב אותו יותר מכל שלו אחים, שנאו אותו, ולא יכלו לדבר אליו בשלום. 37:5 ויחלום יוסף חלום ויגיד אותו לאחיו וישנאו אותו עוד יותר. 37:6 ויאמר אליהם שמעו נא את החלום הזה אשר לי חלמתי: 37:7 כי הנה אנו קושרים אלומות בשדה והנה אלומה שלי. קם, וגם עמד זקוף; וְהִנֵּה אֵלּוּמֶיךָ עָמְדוּ סְבִיבוֹת על, ועשה שבח לאלומה שלי. 37:8 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֶחָיו: הֲמוֹלֶךְ עָלֵינוּ. או shalt אכן שולטת בנו? והם שנאו אותו על אחת כמה וכמה החלומות שלו, ועל המילים שלו. 37:9 ויחלום עוד חלום ויגיד אותו לאחיו ויאמר. הנה, חלמתי חלום עוד; והנה השמש והירח ואחד עשר הכוכבים ספדו לי. 37:10 ויגיד לאביו ולאחיו ולאביו גער בו, ואמר לו: מה החלום הזה אשר חלמתך חלמתי? האם אני ואמך ואחיך אכן יבואו להשתחוות עצמנו אליך ארצה? 37:11 ויקנאו בו אחיו; אבל אביו ראה את האמרה. 37:12 וילכו אחיו לרעוד את צאן אביהם בשכם. 37:13 ויאמר ישראל אל יוסף אל-תרעו אחיך את הצאן שכם? בוא ואשלחך אליהם. ויאמר לו: הנה האם אני. 37:14 וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ, נָא, רְאֵה אִם יִטוּב לְךָ. אחים, וטוב עם הצאן; ותביא לי שוב הודעה. אז הוא שלח אותו מעמק חברון ויבוא אל שכם. 37:15 וימצא אותו איש אחד והנה הוא משוטט בשדה. וישאל אותו האיש לאמר מה אתה מבקש? 37:16 ויאמר אני מבקש את אחי הגיד לי נא היכן הם אוכלים. עדריהם. 37:17 ויאמר האיש, הלכו מכאן; כי שמעתי אותם אומרים: הבה לך לדותן. וילך יוסף אחרי אחיו וימצא אותם בפנים דותן. 37:18 וכאשר ראו אותו מרחוק עוד בטרם קרב אליהם, הם קשר נגדו קשר להרוג אותו. 37:19 ויאמרו איש אל רעהו הנה החולם הזה בא. 37:20 בוא ועתה ונהרוג אותו ונשליך אותו באיזה בור. נאמר: חיה רעה אכלה אותו: ונראה מה יהפוך לחלומותיו. 37:21 וישמע ראובן ויציל אותו מידם; ואמר, בואו לא נהרוג אותו. 37:22 ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם והשליכו אותו אל הבור הזה. אשר במדבר, ואל תשים עליו יד; שהוא יוכל להיפטר אותו מידיהם, למסור אותו שוב לאביו. 37:23 ויהי בבוא יוסף אל אחיו והם הפשיטו את יוסף ממעילו, את מעילו רב הצבעים אשר עליו; 37:24 ויקחו אותו וישליכו אותו בבור ויהיה הבור ריק שם. לא היו בו מים. 37:25 וישבו לאכול לחם וישאו עיניהם הִרְאוּ וְהִנֵּה חֲבַת יִשְׁמָאֵלִים בָּאָה מִגִּלְעָד עִם הגמלים שלהם נושאים תבלין ומזור ומור, הולכים לשאת אותו למטה למצרים. 37:26 וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו, אֵיזֶה תּוֹעִיל אֲשֶׁר נֶהַחְנוּ אח, ולהסתיר את דמו? 37:27 בוא ונמכור אותו לאישמעלים ואל תהיה ידנו. עליו; כי הוא אחינו ובשרנו. ואחיו היו תוֹכֶן. 37:28 ויעברו סוחרים מדיינים; והם משכו והרים יצא יוסף מן הבור, ומכר את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף: והביאו את יוסף למצרים. 37:29 וישוב ראובן אל הבור; והנה יוסף לא היה ב בּוֹר; והוא שכר את בגדיו. 37:30 וישוב אל-אחיו ויאמר: אין הילד; ואני, לאן אני אלך 37:31 ויקחו את מעיל יוסף ויהרגו גדי עזים ויטבלו. המעיל בדם; 37:32 וישלחו את מעיל הצבעים הרבים והביאו אותו אליהם אַבָּא; וַיֹּאמֶר, אֶת-זֹאת מצאנו: דע עתה אם זה לבנך מעיל או לא. 37:33 ויידע ויאמר: מעיל בני זה; לחיה רעה יש טרף אותו; יוסף הוא ללא ספק שכור לחתיכות. 37:34 ויעקב קרע את בגדיו וישם שק על חלציו התאבל על בנו ימים רבים. 37:35 ויקומו כל-בניו וכל-בנותיו לנחמו; אבל הוא סירב להתנחם; וַיֹּאמֶר, כִּי אוֹרֵד אֶל-הַקֶבֶר לבני האבל. כך אביו בכה עליו. 37:36 ומכרו אותו המדיינים למצרים לפוטיפר, שוטר של פרעה, וקפטן המשמר.