בראשית
37:1 ויעקב ישב בארץ אשר היה אביו זר בה
ארץ כנען.
37:2 אלה תולדות יעקב. יוסף, בהיותו בן שבע עשרה,
היה מריע את הצאן עם אחיו; והנער היה עם הבנים
מבלהה ועם בני זילפה נשות אביו ויוסף
הביא לאביו את הדיווח הרע שלהם.
37:3 ויאהב ישראל את יוסף יותר מכל בניו כי הוא היה
בן זקנתו: ועשה לו מעיל רב צבעים.
37:4 וכאשר ראו אחיו כי אביהם אוהב אותו יותר מכל שלו
אחים, שנאו אותו, ולא יכלו לדבר אליו בשלום.
37:5 ויחלום יוסף חלום ויגיד אותו לאחיו וישנאו
אותו עוד יותר.
37:6 ויאמר אליהם שמעו נא את החלום הזה אשר לי
חלמתי:
37:7 כי הנה אנו קושרים אלומות בשדה והנה אלומה שלי.
קם, וגם עמד זקוף; וְהִנֵּה אֵלּוּמֶיךָ עָמְדוּ סְבִיבוֹת
על, ועשה שבח לאלומה שלי.
37:8 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֶחָיו: הֲמוֹלֶךְ עָלֵינוּ. או shalt
אכן שולטת בנו? והם שנאו אותו על אחת כמה וכמה
החלומות שלו, ועל המילים שלו.
37:9 ויחלום עוד חלום ויגיד אותו לאחיו ויאמר.
הנה, חלמתי חלום עוד; והנה השמש והירח
ואחד עשר הכוכבים ספדו לי.
37:10 ויגיד לאביו ולאחיו ולאביו
גער בו, ואמר לו: מה החלום הזה אשר חלמתך
חלמתי? האם אני ואמך ואחיך אכן יבואו להשתחוות
עצמנו אליך ארצה?
37:11 ויקנאו בו אחיו; אבל אביו ראה את האמרה.
37:12 וילכו אחיו לרעוד את צאן אביהם בשכם.
37:13 ויאמר ישראל אל יוסף אל-תרעו אחיך את הצאן
שכם? בוא ואשלחך אליהם. ויאמר לו: הנה
האם אני.
37:14 וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ, נָא, רְאֵה אִם יִטוּב לְךָ.
אחים, וטוב עם הצאן; ותביא לי שוב הודעה. אז הוא שלח
אותו מעמק חברון ויבוא אל שכם.
37:15 וימצא אותו איש אחד והנה הוא משוטט בשדה.
וישאל אותו האיש לאמר מה אתה מבקש?
37:16 ויאמר אני מבקש את אחי הגיד לי נא היכן הם אוכלים.
עדריהם.
37:17 ויאמר האיש, הלכו מכאן; כי שמעתי אותם אומרים: הבה
לך לדותן. וילך יוסף אחרי אחיו וימצא אותם בפנים
דותן.
37:18 וכאשר ראו אותו מרחוק עוד בטרם קרב אליהם, הם
קשר נגדו קשר להרוג אותו.
37:19 ויאמרו איש אל רעהו הנה החולם הזה בא.
37:20 בוא ועתה ונהרוג אותו ונשליך אותו באיזה בור.
נאמר: חיה רעה אכלה אותו: ונראה מה
יהפוך לחלומותיו.
37:21 וישמע ראובן ויציל אותו מידם; ואמר,
בואו לא נהרוג אותו.
37:22 ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם והשליכו אותו אל הבור הזה.
אשר במדבר, ואל תשים עליו יד; שהוא יוכל להיפטר
אותו מידיהם, למסור אותו שוב לאביו.
37:23 ויהי בבוא יוסף אל אחיו והם
הפשיטו את יוסף ממעילו, את מעילו רב הצבעים אשר עליו;
37:24 ויקחו אותו וישליכו אותו בבור ויהיה הבור ריק שם.
לא היו בו מים.
37:25 וישבו לאכול לחם וישאו עיניהם
הִרְאוּ וְהִנֵּה חֲבַת יִשְׁמָאֵלִים בָּאָה מִגִּלְעָד עִם
הגמלים שלהם נושאים תבלין ומזור ומור, הולכים לשאת אותו למטה
למצרים.
37:26 וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו, אֵיזֶה תּוֹעִיל אֲשֶׁר נֶהַחְנוּ
אח, ולהסתיר את דמו?
37:27 בוא ונמכור אותו לאישמעלים ואל תהיה ידנו.
עליו; כי הוא אחינו ובשרנו. ואחיו היו
תוֹכֶן.
37:28 ויעברו סוחרים מדיינים; והם משכו והרים
יצא יוסף מן הבור, ומכר את יוסף לישמעאלים בעשרים
כסף: והביאו את יוסף למצרים.
37:29 וישוב ראובן אל הבור; והנה יוסף לא היה ב
בּוֹר; והוא שכר את בגדיו.
37:30 וישוב אל-אחיו ויאמר: אין הילד; ואני,
לאן אני אלך
37:31 ויקחו את מעיל יוסף ויהרגו גדי עזים ויטבלו.
המעיל בדם;
37:32 וישלחו את מעיל הצבעים הרבים והביאו אותו אליהם
אַבָּא; וַיֹּאמֶר, אֶת-זֹאת מצאנו: דע עתה אם זה לבנך
מעיל או לא.
37:33 ויידע ויאמר: מעיל בני זה; לחיה רעה יש
טרף אותו; יוסף הוא ללא ספק שכור לחתיכות.
37:34 ויעקב קרע את בגדיו וישם שק על חלציו
התאבל על בנו ימים רבים.
37:35 ויקומו כל-בניו וכל-בנותיו לנחמו; אבל הוא
סירב להתנחם; וַיֹּאמֶר, כִּי אוֹרֵד אֶל-הַקֶבֶר
לבני האבל. כך אביו בכה עליו.
37:36 ומכרו אותו המדיינים למצרים לפוטיפר, שוטר
של פרעה, וקפטן המשמר.