בראשית 31:1 ושמע את דברי בני לבן לאמר יעקב לקח כל אשר היה של אבינו; ומה שהיה לאבינו יש לו קיבל את כל התהילה הזו. 31:2 ויראה יעקב את פני לבן והנה לא היה כלפיו כמו קודם. 31:3 ויאמר יהוה אל יעקב שובו אל ארץ אבותיך למשפחתך; ואני אהיה איתך. 31:4 וישלח יעקב ויקרא לרחל ולאה אל השדה אל צאנו 31:5 ויאמר אליהם, אני רואה את פני אביכם, כי אינו לקראתי כמו קודם; אבל אלוהי אבי היה איתי. 31:6 ואתם יודעים כי בכל כוחי עבדתי את אביכם. 31:7 והטעה אותי אביך, ושינה את שכרי עשר פעמים; אבל אלוהים סבל ממנו שלא יפגע בי. 31:8 אם אמר כה מנומר יהיה שכרו; אחר כך כל הבקר חשוף מנומר: ואם אמר כך, רצועת צלעות תהיה שכרך; ואז חשף את כל הבקר עם פסים. 31:9 כך לקח אלוהים את-בהמת אביכם ונתן אותם לִי. 31:10 ויהי בשעה שהרה הבקר והרמתי העלה את עיני, וראה בחלום, והנה האילים המזנקים על הבקר היו רצועות טבעות, מנומרות ומחורצות. 31:11 וידבר אלי מלאך האלוהים בחלום לאמר יעקב ואני. אמר, הנה אני. 31:12 ויאמר נשא עיניך וראה את כל האילים המזנקים. על הבקר רצועות, מנומרות ומטופחות: כי ראיתי כל אשר עשה לך לבן. 31:13 אני אלוהי בית-אל אשר משחת את העמוד והיכן אתה. נדר לי נדר: עתה קום צאו מן הארץ הזאת ו חזור אל ארץ מולדך. 31:14 ויענו רחל ולאה ויאמרו אליו האם עוד חלק או נחלה לנו בבית אבינו? 31:15 האם לא סופרים אותנו ממנו זרים? כי הוא מכר אותנו ויש לו די טרף גם את הכסף שלנו. 31:16 כי כל העושר אשר לקח אלוהים מאבינו זה שלנו. וּבִנְדֵינוּ: עַתָּה כָּל אֲשֶׁר אָמַר אֵלֶיךָ אֱלֹהִים תַּעֲשֶׂה. 31:17 וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיָּשֶׂם אֶת בָּנָיו וְאֶת נְשָׂיו עַל גַּמְלִים; 31:18 וישא את כל-בהמתו ואת כל רכושו אשר לו השיג, את הבקר של השגתו, אשר קנה בפדאנרם, עבור ללכת אל יצחק אביו בארץ כנען. 31:19 וילך לבן לגזור את צאנו ותגנב רחל את הפסלים אשר היו של אביה. 31:20 ויעקב גנב בשוגג ללבן הארמי בכך שיגיד לו. לא שהוא ברח. 31:21 ויברח עם כל אשר לו; וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת-הַהוּא נהר, וישים פניו אל הר הגלעד. 31:22 ויאמר ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב. 31:23 ויקח את אחיו עמו וירדוף אחריו שבעת ימים. מסע; וַיִּשְׂגַּגוּ אֹתוֹ בַּר הַגִּלְעָד. 31:24 ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום בלילה ויאמר אליו. שים לב שלא תדבר אל יעקב לא טוב ולא רע. 31:25 אז השיג לבן את יעקב. וַיַּעַן יַעֲקֹב אֹהָלוֹ בַּהָר: ולבן עם אחיו חנו בהר הגלעד. 31:26 ויאמר לבן אל יעקב מה עשית אשר גנבת. לא מודע לי, ונשא את בנותיי, כשבויים איתן החרב? 31:27 למה ברחת בסתר וגנבת ממני; ו לֹא אָמַר לִי, כִּי אֶשְׁלַחְתִּיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְעִמָּה שירים, עם טבט ועם נבל? 31:28 ולא נתת לי לנשק את בני ובנותיי? יש לך עכשיו נעשה בטיפשות בכך. 31:29 בכוח ידי לפגוע בך אבל אלוהי אביך דיבר אליי הלילה לאמור: שים לב כי אל תדבר יעקב או טוב או רע. 31:30 ועתה, אף על פי שהיית צריך ללכת, כי כמה השתוקקת אחרי בית אביך, ולמה גנבת את אלהי? 31:31 ויען יעקב ויאמר ללבן כי פחדתי כי אמרתי. אולי תיקח ממני בכוח את בנותיך. 31:32 כל אשר תמצא את אלהיך אל יחיה לפנינו. אחים תבחין אתה מה שלך עמי וקח אותו אליך. ל יעקב לא ידע שרחל גנבה אותם. 31:33 וילך לבן אל אוהל יעקב ואל אוהל לאה ואל שניהם. אוהלי משרתות; אבל הוא לא מצא אותם. ואז הוא יצא משל לאה אוהל, ונכנס לאוהל רחל. 31:34 ולקחה רחל את התמונות והכניסה אותם ברהיטי הגמל. וישב עליהם. וַיִּסְפַּק לָבָן אֶת-כָּל-הָאֹהֶל, וְלֹא מָצָא. 31:35 וַתֹּאמֶר אֶל-אָבִיה, אֵין יִרְאוֹת אֶת-אֲדֹנִי, אֲשֶׁר אֵין אֲנִי קום לפניך; כי מנהג נשים עלי. והוא חיפש, אבל לא מצא את התמונות. 31:36 ויעקב יתרגז ויעש בלבן ויעקב ויאמר ללבן, מה עבירתי? מה החטא שלי, שיש לך כל כך חם נרדף אחרי? 31:37 הואיל וחיפשת את כל חפצי, מה מצאת מכל דבריך. דברים לבית? הנח אותו כאן לפני אחי ואחיך, כי הם עשויים לשפוט בין שנינו. 31:38 עשרים שנה אלה הייתי איתך; לכבשים שלך ולעיזים שלך יש לֹא תַשְׁלִיךְ אֶת הַבְּנוּרִים, וְאֶת אִילֵי צַאנְךָ לֹא אֲכַלְתִּי. 31:39 את הקרוע בהמה לא הבאתי אליך; אני נושא את ההפסד ממנו; מידי דרשת אותו בין גנוב ביום ובין נגנב בלילה. 31:40 כך הייתי; ביום אכלה אותי הבצורת, והכפור בלילה; ושנתי ירדה מעיניי. 31:41 כה הייתי עשרים שנה בביתך; שירתתי אותך ארבע עשרה שנים על שתי בנותיך ושש שנים על בהמתך: והיה לך שיניתי את שכרי עשר פעמים. 31:42 מלבד אלוהי אבי אלוהי אברהם ויראת יצחק. היה איתי, ודאי שלחת אותי עכשיו ריק. לאלוהים יש ראה את עוני ואת עמל ידי, וגער בך אתמול בערב. 31:43 ויען לבן ויאמר ליעקב הבנות האלה הן שלי בנות, והילדים האלה הם הילדים שלי, והבקר האלה הם שלי בהמה, וכל אשר אתה רואה הוא שלי: ומה אוכל לעשות היום עד אלה בנותיי או לבניהן אשר ילדו? 31:44 ועתה בוא אתה, הבה נעשה ברית, אני ואתה; ולתת לזה להיות לעד ביני וביניך. 31:45 ויקח יעקב אבן ויעמידה לעמוד. 31:46 ויאמר יעקב אל-אחיו אספו אבנים; והם לקחו אבנים, ועשו ערמה: ואכלו שם על הערמה. 31:47 וַיִּקְרָא לָהּ לָבָן גְּגַרְסַהֲדוֹתָא וַיִּקְרָא לָהּ יַעֲקֹב גַּלְד. 31:48 וַיֹּאמֶר לָבָן, הֶעָד הַזֶּה הִיא עֵד ביני וביניך היום. לכן נקרא שמה גאליד; 31:49 ומצפה; כִּי אָמַר, יְהוָה יִשְׁמֹר בֵּינִי וּבִינֶיךָ, בְּנֵינוּ נעדר אחד מהשני. 31:50 אם תענו את בנותיי ואם תקח נשים אחרות חוץ מבנותי, אין איש עמנו; ראה, אלוהים הוא עד ביני ואתה. 31:51 ויאמר לבן אל יעקב הנה הערמה הזאת והנה העמוד הזה אשר גזרתי ביני וביני: 31:52 הערמה הזאת תהיה עדה, והעמוד הזה עד, כי לא אעבור על הערמה הזאת אליך, וכי לא תעבור על הערמה הזאת ו העמוד הזה אליי, להזיק. 31:53 אלוהי אברהם ואלהי נחור אלוהי אביהם שופטים בינינו. וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּיָרַאת יִצְחָק אָבִיו. 31:54 ויקריב יעקב על ההר וקרא לאחיו אכלו לחם: ויאכלו לחם וישהו כל הלילה בהר. 31:55 ושכם בבוקר קם לבן ונשק לבניו ולשלו בנות, ויברכו אותם: וילך לבן וישוב אליו מקום.