בראשית
31:1 ושמע את דברי בני לבן לאמר יעקב לקח
כל אשר היה של אבינו; ומה שהיה לאבינו יש לו
קיבל את כל התהילה הזו.
31:2 ויראה יעקב את פני לבן והנה לא היה
כלפיו כמו קודם.
31:3 ויאמר יהוה אל יעקב שובו אל ארץ אבותיך
למשפחתך; ואני אהיה איתך.
31:4 וישלח יעקב ויקרא לרחל ולאה אל השדה אל צאנו
31:5 ויאמר אליהם, אני רואה את פני אביכם, כי אינו
לקראתי כמו קודם; אבל אלוהי אבי היה איתי.
31:6 ואתם יודעים כי בכל כוחי עבדתי את אביכם.
31:7 והטעה אותי אביך, ושינה את שכרי עשר פעמים; אבל
אלוהים סבל ממנו שלא יפגע בי.
31:8 אם אמר כה מנומר יהיה שכרו; אחר כך כל הבקר
חשוף מנומר: ואם אמר כך, רצועת צלעות תהיה שכרך;
ואז חשף את כל הבקר עם פסים.
31:9 כך לקח אלוהים את-בהמת אביכם ונתן אותם
לִי.
31:10 ויהי בשעה שהרה הבקר והרמתי
העלה את עיני, וראה בחלום, והנה האילים המזנקים
על הבקר היו רצועות טבעות, מנומרות ומחורצות.
31:11 וידבר אלי מלאך האלוהים בחלום לאמר יעקב ואני.
אמר, הנה אני.
31:12 ויאמר נשא עיניך וראה את כל האילים המזנקים.
על הבקר רצועות, מנומרות ומטופחות: כי ראיתי
כל אשר עשה לך לבן.
31:13 אני אלוהי בית-אל אשר משחת את העמוד והיכן אתה.
נדר לי נדר: עתה קום צאו מן הארץ הזאת ו
חזור אל ארץ מולדך.
31:14 ויענו רחל ולאה ויאמרו אליו האם עוד חלק
או נחלה לנו בבית אבינו?
31:15 האם לא סופרים אותנו ממנו זרים? כי הוא מכר אותנו ויש לו די
טרף גם את הכסף שלנו.
31:16 כי כל העושר אשר לקח אלוהים מאבינו זה שלנו.
וּבִנְדֵינוּ: עַתָּה כָּל אֲשֶׁר אָמַר אֵלֶיךָ אֱלֹהִים תַּעֲשֶׂה.
31:17 וַיָּקָם יַעֲקֹב וַיָּשֶׂם אֶת בָּנָיו וְאֶת נְשָׂיו עַל גַּמְלִים;
31:18 וישא את כל-בהמתו ואת כל רכושו אשר לו
השיג, את הבקר של השגתו, אשר קנה בפדאנרם, עבור
ללכת אל יצחק אביו בארץ כנען.
31:19 וילך לבן לגזור את צאנו ותגנב רחל את הפסלים אשר
היו של אביה.
31:20 ויעקב גנב בשוגג ללבן הארמי בכך שיגיד לו.
לא שהוא ברח.
31:21 ויברח עם כל אשר לו; וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת-הַהוּא
נהר, וישים פניו אל הר הגלעד.
31:22 ויאמר ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב.
31:23 ויקח את אחיו עמו וירדוף אחריו שבעת ימים.
מסע; וַיִּשְׂגַּגוּ אֹתוֹ בַּר הַגִּלְעָד.
31:24 ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום בלילה ויאמר אליו.
שים לב שלא תדבר אל יעקב לא טוב ולא רע.
31:25 אז השיג לבן את יעקב. וַיַּעַן יַעֲקֹב אֹהָלוֹ בַּהָר:
ולבן עם אחיו חנו בהר הגלעד.
31:26 ויאמר לבן אל יעקב מה עשית אשר גנבת.
לא מודע לי, ונשא את בנותיי, כשבויים איתן
החרב?
31:27 למה ברחת בסתר וגנבת ממני; ו
לֹא אָמַר לִי, כִּי אֶשְׁלַחְתִּיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְעִמָּה
שירים, עם טבט ועם נבל?
31:28 ולא נתת לי לנשק את בני ובנותיי? יש לך עכשיו
נעשה בטיפשות בכך.
31:29 בכוח ידי לפגוע בך אבל אלוהי אביך
דיבר אליי הלילה לאמור: שים לב כי אל תדבר
יעקב או טוב או רע.
31:30 ועתה, אף על פי שהיית צריך ללכת, כי כמה השתוקקת
אחרי בית אביך, ולמה גנבת את אלהי?
31:31 ויען יעקב ויאמר ללבן כי פחדתי כי אמרתי.
אולי תיקח ממני בכוח את בנותיך.
31:32 כל אשר תמצא את אלהיך אל יחיה לפנינו.
אחים תבחין אתה מה שלך עמי וקח אותו אליך. ל
יעקב לא ידע שרחל גנבה אותם.
31:33 וילך לבן אל אוהל יעקב ואל אוהל לאה ואל שניהם.
אוהלי משרתות; אבל הוא לא מצא אותם. ואז הוא יצא משל לאה
אוהל, ונכנס לאוהל רחל.
31:34 ולקחה רחל את התמונות והכניסה אותם ברהיטי הגמל.
וישב עליהם. וַיִּסְפַּק לָבָן אֶת-כָּל-הָאֹהֶל, וְלֹא מָצָא.
31:35 וַתֹּאמֶר אֶל-אָבִיה, אֵין יִרְאוֹת אֶת-אֲדֹנִי, אֲשֶׁר אֵין אֲנִי
קום לפניך; כי מנהג נשים עלי. והוא
חיפש, אבל לא מצא את התמונות.
31:36 ויעקב יתרגז ויעש בלבן ויעקב ויאמר
ללבן, מה עבירתי? מה החטא שלי, שיש לך כל כך חם
נרדף אחרי?
31:37 הואיל וחיפשת את כל חפצי, מה מצאת מכל דבריך.
דברים לבית? הנח אותו כאן לפני אחי ואחיך, כי
הם עשויים לשפוט בין שנינו.
31:38 עשרים שנה אלה הייתי איתך; לכבשים שלך ולעיזים שלך יש
לֹא תַשְׁלִיךְ אֶת הַבְּנוּרִים, וְאֶת אִילֵי צַאנְךָ לֹא אֲכַלְתִּי.
31:39 את הקרוע בהמה לא הבאתי אליך; אני נושא את ההפסד
ממנו; מידי דרשת אותו בין גנוב ביום ובין
נגנב בלילה.
31:40 כך הייתי; ביום אכלה אותי הבצורת, והכפור בלילה;
ושנתי ירדה מעיניי.
31:41 כה הייתי עשרים שנה בביתך; שירתתי אותך ארבע עשרה שנים
על שתי בנותיך ושש שנים על בהמתך: והיה לך
שיניתי את שכרי עשר פעמים.
31:42 מלבד אלוהי אבי אלוהי אברהם ויראת יצחק.
היה איתי, ודאי שלחת אותי עכשיו ריק. לאלוהים יש
ראה את עוני ואת עמל ידי, וגער בך
אתמול בערב.
31:43 ויען לבן ויאמר ליעקב הבנות האלה הן שלי
בנות, והילדים האלה הם הילדים שלי, והבקר האלה הם שלי
בהמה, וכל אשר אתה רואה הוא שלי: ומה אוכל לעשות היום עד
אלה בנותיי או לבניהן אשר ילדו?
31:44 ועתה בוא אתה, הבה נעשה ברית, אני ואתה; ולתת לזה
להיות לעד ביני וביניך.
31:45 ויקח יעקב אבן ויעמידה לעמוד.
31:46 ויאמר יעקב אל-אחיו אספו אבנים; והם לקחו אבנים,
ועשו ערמה: ואכלו שם על הערמה.
31:47 וַיִּקְרָא לָהּ לָבָן גְּגַרְסַהֲדוֹתָא וַיִּקְרָא לָהּ יַעֲקֹב גַּלְד.
31:48 וַיֹּאמֶר לָבָן, הֶעָד הַזֶּה הִיא עֵד ביני וביניך היום.
לכן נקרא שמה גאליד;
31:49 ומצפה; כִּי אָמַר, יְהוָה יִשְׁמֹר בֵּינִי וּבִינֶיךָ, בְּנֵינוּ
נעדר אחד מהשני.
31:50 אם תענו את בנותיי ואם תקח נשים אחרות
חוץ מבנותי, אין איש עמנו; ראה, אלוהים הוא עד ביני
ואתה.
31:51 ויאמר לבן אל יעקב הנה הערמה הזאת והנה העמוד הזה אשר
גזרתי ביני וביני:
31:52 הערמה הזאת תהיה עדה, והעמוד הזה עד, כי לא אעבור
על הערמה הזאת אליך, וכי לא תעבור על הערמה הזאת ו
העמוד הזה אליי, להזיק.
31:53 אלוהי אברהם ואלהי נחור אלוהי אביהם שופטים
בינינו. וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּיָרַאת יִצְחָק אָבִיו.
31:54 ויקריב יעקב על ההר וקרא לאחיו
אכלו לחם: ויאכלו לחם וישהו כל הלילה בהר.
31:55 ושכם בבוקר קם לבן ונשק לבניו ולשלו
בנות, ויברכו אותם: וילך לבן וישוב אליו
מקום.