בראשית
יט,א ויבואו שני מלאכים לסדום בערב; ויושב לוט בשער
סדום ויקם לוט בראותם לקראתם; והוא השתחווה
עם פניו לקרקע;
19:2 ויאמר הנה, אדוני, פנו נא אלכם.
בית עבד, ותשהה כל הלילה, ורחצת את רגליך, ותעשה
קום מוקדם, ולך בדרכיך. וַיֹּאמְרוּ, לֹא; אבל אנחנו נעשה
להישאר ברחוב כל הלילה.
יט,ג וַיִּדַּח עֲלֵיהֶם מְאֹד; וַיָּבֹאוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ
נכנס לביתו; ועשה להם משתה, ואפה
מצות ואכלו.
יט,4 אבל בטרם שכבו אנשי העיר אנשי סדום.
הקיפו את הבית מסביב, זקנים וצעירים, כל האנשים מכל מקום
רובע:
19:5 ויקראו אל לוט ויאמרו אליו היכן האנשים אשר
נכנס אליך הלילה? הוציא אותם אלינו למען נדע
אוֹתָם.
יט,ט וַיֵּצֵא לוֹט בַּפֶּתַח לָהֶם וַיִּסְגַּר אֶת הַפֶּתַח אַחֲרָיו.
יט,ז וַיֹּאמֶר, נָא, אחים, אַל-תַּעֲשֶׂה כָּל-רָשָׁע.
19:8 הנה עתה יש לי שתי בנות אשר לא הכירו אדם; תן לי, אני
התפללו, הוציאו אותם אליכם, ועשו להם כטוב בכם
עיניים: רק לאנשים האלה לא תעשה דבר; כי על כן באו תחת ה
הצל של הגג שלי.
19:9 וַיֹּאמְרוּ: עִמָּר. וַיֹּאמְרוּ עוֹד: הַבָּחָד הַזֶּה בָּא
להתגורר, והוא יצטרכו להיות שופט: עתה נתמודד עם יותר גרוע
אותך, מאשר איתם. וַיַּחֲצוּ אֶת-הָאָדָם אֶת-לוֹט וְאֶת-לוֹט
התקרב לפרוץ את הדלת.
19:10 וישלחו האנשים את ידם ומשכו את לוט אל הבית אליהם.
ונסגר לדלת.
19:11 ויכו את האנשים אשר בפתח הבית עמם
עיוורון, גם קטן וגם גדול: כך יגעו למצוא
הדלת.
19:12 וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל לוֹט, הֲרֵי הֵם אַתָּה מֵעֵבֶר? חתן, ו
בניך ובנותיך וכל אשר לך בעיר, הביאו
אותם מחוץ למקום הזה:
19:13 כי אנחנו נשמיד את המקום הזה כי גדלה זעקתם
לִפְנֵי יְהוָה; ושלחנו יהוה להשמידו.
19:14 ויצא לוט וידבר אל חתניו אשר נשאו לו
בנות, וַיֹּאמְרוּ, קָמוּ, צְאוּ אֶת-הַמָּקוֹם הַזֶּה; כי יהוה ירצה
להרוס את העיר הזו. אבל הוא נראה כאחד שלעג לבניו בפנים
חוֹק.
19:15 וכאשר עלה הבוקר, מיהרו המלאכים את לוט לאמר קום.
קח את אשתך ואת שתי בנותיך אשר כאן; שמא אתה תהיה
נצרך בעוון העיר.
19:16 ובעודו השתהה, אחזו האנשים בידו וב-
יד אשתו, ועל יד שתי בנותיו; יהוה ישות
רחמן עליו: והוציאו אותו והעמידו אותו בחוץ
עִיר.
19:17 ויהי כאשר הוציאו אותם אל-ארץ ויהי
אָמַר, בָּרוּחַ לְחַיָּךְ; אל תסתכל מאחוריך, אל תישאר בפנים
כל המישור; ברח אל ההר פן תכלה.
19:18 ויאמר אליהם לוט לא כן יהוה.
19:19 הנה עתה מצא עבדך חסד בעיניך ומצאת
הגדל את רחמיך אשר עשית לי בהצלת חיי;
ולא אוכל לברוח אל ההר, פן תקח אותי רעה, ואמות.
19:20 הנה עתה העיר הזאת קרובה לברוח אליה והיא קטנה.
תן לי לברוח לשם (האין זה קטן?) ותחיה נפשי.
19:21 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶתְךָ עַל-הַדָּבָר הַזֶּה
וכן, שלא אפיל את העיר הזאת, בעבורך
נֱאֶמַר.
19:22 מהר, ברח לשם; כי איני יכול לעשות דבר עד שתבוא
שָׁמָה. לכן נקרא שם העיר צוער.
19:23 השמש זרחה על הארץ כאשר לוט נכנס לצוער.
19:24 וימטיר יהוה על סדום ועל עמורה גופרית ואש
מאת יהוה מן השמים;
19:25 והפיל את הערים האלה ואת כל המישרה ואת כל
יושבי הערים ומה שצמח על האדמה.
19:26 אבל אשתו הסתכלה מאחוריו, והיא הפכה לעמוד
מלח.
19:27 וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד
לפני ה\':
19:28 ויביט אל סדום ועמורה ואל כל ארץ הים
פשוט, והנה, והנה, עשן הארץ עלה כמו ה
עשן של תנור.
19:29 ויהי כאשר הרס אלוהים את ערי המישור
אלוהים זכר את אברהם, ושלח את לוט מתוך ההפלה.
כאשר הפיל את הערים אשר ישב בהן לוט.
19:30 ויעלה לוט מצוער וישב בהר ושניהם
בנות עמו; כי ירא לגור בצוער: וישב בא
מערה, הוא ושתי בנותיו.
19:31 ויאמר הבכור אל הקטן אבינו זקן ויש
לא איש בארץ לבוא אלינו כדרך כל
כדור הארץ:
19:32 בוא, הבה נשתה לאבינו יין ונשכב עמו את זה
נוכל לשמור על זרע אבינו.
19:33 וישתו את אביהם יין בלילה ההוא וילכו הבכורים
בָּהּ, וְשִׁכְבָה עִם אָבִיהּ; והוא לא הבחין כשהיא שכבה, וגם לא
כשהיא קמה.
19:34 ויהי למחרת ויאמר הבכור אל ה
צעיר יותר, הנה שכבתי אתמול עם אבי: הבה נשתה אותו
יין גם הלילה הזה; וּבְכִי אַתָּה וּשְׁכַבְתָּ עִמּוֹ, לָנוּ
לשמור על זרע אבינו.
19:35 וישתו את אביהם גם בלילה ההוא ואת הצעיר
קם, ושכב עמו; והוא לא הבחין כשהיא שכבה, וגם לא
כשהיא קמה.
19:36 כה היו שתי בנות לוט בהריון מאביהם.
19:37 ויולד הבכור בן ויקרא שמו מואב זה הוא
אבי המואב עד היום הזה.
19:38 והקטנה גם ילדה בן ותקרא את שמו בנמי
הוא אבי בני עמון עד היום הזה.