בראשית
                                         3:1 עתה היה הנחש מתוחכם יותר מכל חיית השדה אשר הנחש
             יהוה אלוהים ברא. וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִשָּׁה, אָמַר אֱלֹהִים, אַתָּה
                                                                                                 לא יאכל מכל עץ הגן?
                                                     3:2 ותאמר האשה אל הנחש נוכל לאכול מפרי האדמה
                                                                                                                    עצי הגן:
                                                                    3:3 אבל מפרי העץ אשר בתוך הגן אלוהים
      אָמַר, לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגַּעְתֶּם בּוֹ, לֹא תֹּאכְלוּ
                                                                                                                     לָמוּת.
                                                                            3:4 ויאמר הנחש אל האשה לא תמותו.
                                                        3:5 כי ידע אלהים כי ביום תאכלו ממנו, עיניכם
                                                              תפתחו, והייתם כאלוהים, יודעים טוב ורע.
                                                      3:6 וכאשר ראתה האשה כי טוב העץ למאכל וכי הוא
                                                                   נעים לעיניים, ועץ שירצה להחכים, היא
                                                                 לקחה מפירותיו ואכלה ותנתנה גם לבעלה
                                                                                                 איתה; והוא אכן אכל.
                                                                         3:7 ונפקחו עיני שניהם וידעו כי הם
                                                      עֵירוֹם; ותפרו עלי תאנה ועשו לעצמם סינרים.
                                                                 3:8 ושמעו את קול יהוה אלהים מהלך בגן ב
                                                       קריר היום: ואדם ואשתו הסתתרו מפני הנוכחות
                                                                                    של יהוה אלהים בין עצי הגן.
                                             3:9 ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר אליו היכן אתה?
                                                                 3:10 ויאמר שמעתי את קולך בגן ופחדתי כי
                                                                              הייתי עירום; והסתרתי את עצמי.
                                                       3:11 ויאמר מי אמר לך כי ערום אתה? האם אכלת מה
                                                                             עץ, ממה ציוויתי אותך שלא תאכל?
                                                   3:12 ויאמר האיש את האשה אשר נתת לי, היא נתנה לי
                                                                                                 של העץ, ואכן אכלתי.
                                                      3:13 ויאמר יהוה אלהים אל האשה מה זה אשר עשית?
                    וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: הַנָּחָשׁ הִתְפַּדְתִּי וְאָכַלְתִּי.
                                                           3:14 ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת.
                                                                       ארור אתה מכל בהמה ומכל בהמת השדה;
                                                                               על בטנך תלך, ועפר תאכל כל ימי
                                                                                                                החיים שלך:
                                                             3:15 ושמתי איבה בינך ובין האשה ובין זרעך
                                   וזרעיה; יִחְבֹּר אֶת-רֹאשֶׁךָ, וְאַתָּה אֶת-עָקָבוֹ.
                                                   3:16 אל האשה אמר: אני ארב מאוד את צערך ואת צרתך
                                                                תְפִישָׂה; בצער תוליד ילדים; ותשוקתך
                                                                                    יהיה לבעלך, והוא ישלוט בך.
                                                                              3:17 ולאדם אמר כי שמעת לקול שלך
                                                       אשה ואכלת מן העץ אשר צויתי אותך עליו לאמר.
                                                                לא תאכל ממנו: ארורה האדמה למענך; בצער
                                                                                           תאכל ממנו כל ימי חייך;
                                                            3:18 גם קוצים ודרדרים יוציא לך; ואתה תעשה
                                                                                                      אכל את עשב השדה;
                                                         3:19 בזיעת פניך תאכל לחם עד שתשוב אל האדמה.
          קרקע, אדמה; כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וּלְעֵפֶר
                                                                                                                         תשוב.
                                   3:20 ויקרא אדם את שם אשתו חוה; כי היא הייתה האמא של כולם
                                                                                                                           חַי.
                                                   3:21 גם לאדם ולאשתו עשה יהוה אלהים מעילי עור ו
                                                                                                              הלביש אותם.
                                       3:22 ויאמר יהוה אלהים הנה האיש נעשה כאחד מאיתנו לדעת
                                                              טוב ורע: ועתה פן ישלח את ידו ויקח גם מן
                                                                                      עץ חיים ואכל וחיה לעולם :
                                                       3:23 על כן שלח אותו יהוה אלהים מגן עדן לעבוד
                                                                                                   האדמה שממנה נלקח.
                              3:24 וגירש את האיש; וַיָּשֶׂם בְּמִזְרָחָה לְגַן הָעֵדֶן
                                  כרובים, וחרב בוערת, אשר הסתובבה בכל דרך, לשמור את הדרך
                                                                                                             של עץ החיים.