בראשית
2:1 כך גמרו השמים והארץ וכל צבאם.
2:2 וביום השביעי סיים אלהים את מלאכתו אשר עשה; והוא
נח ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה.
2:3 ויברך אלהים את היום השביעי ויקדש אותו כי זה בו
הוא נח מכל עבודתו אשר ברא ועשה אלוהים.
2:4 אלו תולדות השמים והארץ בהיותם
נברא, ביום שברא יהוה אלהים את הארץ ואת השמים.
2:5 וכל צמח השדה לפניו בארץ וכל עשב
השדה לפני צמיחתו: כי לא הטיל יהוה אלהים גשם
על הארץ, ולא היה איש לעבוד את האדמה.
2:6 אבל ערפל עלה מן הארץ והשקה את כל פניה
הקרקע.
2:7 ויצר יהוה אלהים את האדם מעפר האדמה וינפח
נחיריו נשימת חיים; והאדם נעשה לנפש חיה.
2:8 ונטע יהוה אלהים גן מזרחה בעדן; ושם הוא שם את
אדם שהוא יצר.
2:9 ויצמיח מן האדמה את יהוה אלהים כל עץ אשר
נעים למראה וטוב למאכל; עץ החיים גם ב
בתוך הגן, ועץ הדעת טוב ורע.
2:10 ויצא נהר מעדן להשקות את הגן; ומשם זה היה
נפרדו, והפכו לארבעה ראשים.
2:11 שם הראשון הוא פיסון זה המקיף את כולו
אֶרֶץ חֲוִילָה, אֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ זָהָב;
2:12 וטוב הזהב של הארץ ההיא: יש בדליום ואבן שוהם.
2:13 ושמו של הנהר השני גיחון הוא זה
מקיף את כל ארץ אתיופיה.
2:14 ושמו של הנהר השלישי הידקל הוא ההולך
לכיוון מזרח אשור. והנהר הרביעי הוא פרת.
2:15 ויקח יהוה אלהים את האדם וישים אותו בגן עדן
להלביש אותו ולשמור עליו.
2:16 ויצו יהוה אלהים את האדם לאמר מכל עץ הגן
אתה רשאי לאכול בחופשיות:
2:17 אבל מעץ הדעת טוב ורע לא תאכל.
זה: כי ביום שתאכל ממנו ימות תמות.
2:18 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא טוֹב שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם לְבַדּוֹ; אני
יעשה לו עזרה להיפגש עבורו.
2:19 ויצר יהוה אלהים מן האדמה את כל חית השדה ו
כל עוף השמים; והביא אותם אל אדם לראות מה ירצה
קרא להם: וכל אשר קרא אדם לכל יצור חי, זה היה
שמו.
2:20 ויתן אדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ואל
כל חית השדה; אבל לאדם לא נמצאה עזר להיפגש
בשבילו.
2:21 וירד יהוה אלהים על האדם שינה עמוקה וישן.
וַיִּקַּח אֶת-אֶחָת מִצְלָעוֹתָיו, וַיִּסְגַּר אֶת-הַבָּשָׂר בְּמִקְשׁוֹ;
2:22 והצלע אשר לקח יהוה אלהים מהאדם, עשה אותו לאישה, ו
הביא אותה אל האיש.
2:23 ויאמר אדם: זוהי עתה עצם מעצמותי ובשר מבשרי.
תיקרא אישה, כי הוציאו אותה מהגבר.
2:24 על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו וידבק
לאשתו: והיו לבשר אחד.
2:25 ושניהם ערומים האיש ואשתו ולא התביישו.