גלאטים
2:1 ואז ארבע עשרה שנה אחרי שעליתי שוב לירושלים עם ברנבא
ולקח את טיטוס איתי גם כן.
2:2 ועליתי בהתגלות ומסרתי להם את הבשורה ההיא
אֲשֶׁר אֲנִי מְטַפֵּר בְּגוֹיִם, אֲבָל בַּדָּבָר אֶל אֲשֶׁר הָיוּ
מוניטין, שמא בשום אופן ארוץ, או רצתי, לשווא.
2:3 אבל גם טיטוס, שהיה איתי, בהיותו יווני, לא נאלץ להיות
מָהוּל:
2:4 וכי בגלל אחים שקר בלא ידיעה הביאו, שנכנסו
בפרט לרגל את חירותנו אשר יש לנו במשיח ישוע, שהם
עלול להביא אותנו לשעבוד:
2:5 אשר נתנו לו מקום בכפיפה, לא, לא לשעה; כי האמת
של הבשורה עשוי להמשיך איתך.
2:6 אבל מאלה שנראו קצת (כל מה שהם, זה עושה
לא משנה לי: אלוהים לא מקבל את אישיותו של אדם:) עבור אלה שנראו
להיות קצת בכנס לא הוסיף לי כלום:
2:7 אך להיפך, כאשר ראו כי בשורת הערלים
הובטח לי, כמו בשורת ברית המילה לפטרוס;
2:8 (כי מי שפעל ביעילות בפטרוס לכהונת השליחים
ברית מילה, אותו הדבר היה עצום בי כלפי הגויים:)
2:9 וכאשר ראו יעקב, כיפא ויוחנן, שנראו עמודים,
את החסד אשר ניתן לי, נתנו לי ולברנבס את הזכות
ידיים של אחווה; שנלך אל הגויים, והם אל
את ברית המילה.
2:10 רק הם היו רוצים שנזכור את העניים; אותו דבר שגם אני
היה קדימה לעשות.
2:11 אבל כשהגיע פטרוס לאנטיוכיה, עמדתי בפניו, כי
היה להאשים אותו.
2:12 כי לפני שבא אחד מיעקב, הוא אכל עם הגויים.
אבל כשהם באו, נסוג והפריד את עצמו, מפחד מהם
שהיו מברית המילה.
2:13 ושאר היהודים התפלגו עמו כמוהו; עד כדי כך ברנבא
גם נסחף עם ההפגנות שלהם.
2:14 אבל כשראיתי כי לא הלכו ישרים על פי האמת
הבשורה, אמרתי לפטרוס לפני כולם, אם אתה יהודי,
חי כדרכם של גויים, ולא כמו היהודים, למה
האם אתה מכריח את הגויים לחיות כמו היהודים?
2:15 אנחנו יהודים מטבענו, ולא חוטאים לגויים,
2:16 בידיעה שאדם אינו מוצדק על ידי מעשי החוק, אלא על ידי
האמונה של ישוע המשיח, אפילו אנחנו האמנו בישוע המשיח, שאנחנו
עשוי להיות מוצדק על ידי אמונת המשיח, ולא על ידי מעשיו של
משפט: כי במעשי החוק לא יוצדק בשר.
2:17 אבל אם בזמן שאנו מבקשים להצדיק את המשיח, גם אנחנו בעצמנו
נמצאו חוטאים, האם המשיח הוא שר החטא? חלילה.
2:18 כי אם אבנה מחדש את הדברים אשר השמדתי, אעשה עצמי א
עבריין.
2:19 כי דרך התורה מתתי לתורה למען יחיה לאלוהים.
2:20 אני נצלב עם המשיח, למרות זאת אני חי; אבל לא אני, אלא המשיח
חי בי: ואת החיים אשר אני חי עכשיו בבשר אני חי על ידי
אמונתו של בן האלוהים, אשר אהב אותי ונתן את עצמו עבורי.
2:21 איני מתסכל את חסד ה\' כי אם תבוא צדקה
החוק, אז המשיח מת לשווא.