עזרא
                                             4:1 ועתה כאשר שמעו יריבי יהודה ובנימין כי הילדים
                                                          מן השבי בנה בית המקדש ליהוה אלוהי ישראל;
                                                        4:2 ויבואו אל זרובבל ואל ראשי האבות ויאמרו
                                   להם, נבנה עמכם, כי אנו מבקשים את אלהיכם, כמוכם; ואנחנו
           עֲשֵׂה לוֹ זָבַח מִדַּי יְמֵי עֶסְרַחֲדוֹן מֶלֶךְ עֲסוּר, אֲשֶׁר
                                                                                                     העלה אותנו לכאן.
                                                                   4:3 אבל זרובבל וישוע ושאר ראשי האבות
                                              אמר להם ישראל, אין לכם מה לעשות איתנו לבנות בית
                                                    לאלוהינו; אך אנו עצמנו יחד נבנה ליהוה אלוהי
                                                                   ישראל, כמלך כורש מלך פרס, צוה עלינו.
                                                           4:4 ועם הארץ החלישו את ידיהם של בני יהודה
                                                                                               והטריד אותם בבנייה,
                                                         4:5 ושכרו נגדם יועצים להכשיל את תכליתם, כל
                                                            ימי כורש מלך פרס עד מלכות דריוש מלך פרס
                                                                                                                     פָּרַס.
                                                              4:6 ובמלכות אחשורוש בראשית מלכותו כתבו
                                                                      לו האשמה על יושבי יהודה וירושלים.
                                                     4:7 ובימי ארתחשסתא כתב בישלם, מיתרדת, טבל וה-
                                                                    שאר חבריהם, אל ארתחשסתא מלך פרס; וה
                                                              כתיבת המכתב נכתבה בלשון סורית, ופורשה
                                                                                                            בשפה הסורית.
                                                      ד,ח רחום הקנצלר ושמשאי הסופר כתבו מכתב נגד
                                                                         ירושלים לארתחשסתא המלך במין זה:
                                                     4:9 וכתב את רחום הקנצלר ואת שמשי הסופר והשאר
                                                          של מלוויתם; הדינאים, האפרסתים, הטרפולים,
                                                        האפרסיטים, הארכיווים, הבבלים, הסונצכים, ה
                                                                                            דהאוויטים והאלאמיים,
                                                   4:10 ושאר הגויים אשר הביא אסנאפר הגדול והאציל
   עַל, וַיִּשְׁבֹּת בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן וְאֶת הַשָּׁרוֹת אֲשֶׁר עַל זֶה
                                                                                               בצד הנהר, ובזמן כזה.
                                                            4:11 זה העתק המכתב ששלחו אליו, אפילו אליו
                                      ארתחשסתא המלך; עבדיך האנשים מהצד הזה של הנהר, ובשעה
                                                                                                                תקופה כזו.
                                                        4:12 נודע למלך כי היהודים אשר עלו ממך אלינו
                                                 באים לירושלים, בונים את העיר המרדנית והרעה, ו
                                                                   הקימו את חומותיו, וחברו את היסודות.
                                                     4:13 נודע עתה למלך, כי אם תיבנה העיר הזאת, ואת
                                      חומות הוקמו שוב, אז הם לא ישלמו אגרה, הוקרה ומנהגים,
                                                  וְכֵן תִּסְכַּנְתָּ בִּפְנוּת הַמְּלָכִים.
                                           4:14 עכשיו כי יש לנו תחזוקה מארמון המלך, וזה לא היה
                                                             פגשנו לראות את קלון המלך, על כן שלחנו ו
                                                                                                         הסמיך את המלך;
                                                       4:15 ניתן לעשות חיפוש בספר רישומי אבותיך כה
                                                       תמצא בספר הרשומות, ותדע כי העיר הזאת היא א
                                                        עיר סוררת, ופוגעת למלכים ולמחוזות, וכי הם
                                      העבירו המרדה בתוך אותו הזמן של פעם: מסיבה אשר הייתה
                                                                                                       העיר הזו נהרסה.
                                     4:16 אנו מאשרים למלך כי אם העיר הזו תיבנה שוב, והחומות
                                                                         הוקם מזה לא יהיה לך חלק מהצד הזה
                                                                                                                         הנהר.
                                                 4:17 ושלח את המלך תשובה אל רחום הקנצלר ואל שמשי
                                                              הסופר ואל שאר חבריהם היושבים בשומרון.
                                                                        ולשאר מעבר לנהר, שלום, ובזמן כזה.
                                                      4:18 המכתב אשר שלחתם אלינו נקרא לפניי בגלוי.
                                                                    4:19 וצוויתי ונעשה חיפוש ונמצא כי זה
                                                                           עיר של פעם עשתה מרד במלכים, וזה
                                                                                                  נעשו בו מרד ומרדה.
                                                        4:20 גם על ירושלים היו מלכים חזקים אשר שלטו
                                                     כל המדינות שמעבר לנהר; ושולם אגרה, מס ומנהג
                                                                                                                       אליהם.
                                            4:21 תן לך עתה להפסיק את האנשים האלה ואת העיר הזאת
                                                                  אל תיבנה, עד שתינתן מצווה אחרת ממני.
                                                4:22 שימו לב עכשיו שלא תעשו זאת: מדוע יגדל נזק ל-
                                                                                                          פגיעה במלכים?
                    4:23 עתה, כאשר העותק של מכתבו של המלך ארתחשסתא נקרא לפני רהום, ו
                                                                          שמשי הסופר וחבריהם עלו בחיפזון
                                                         ירושלים ליהודים, והפסיק אותם בכוח ובכוח.
                                            4:24 אז פסקה מלאכת בית האלוהים אשר בירושלים. אז זה
                                                        נפסק עד השנה השנייה למלכות דריוש מלך פרס.