יחזקאל
                                                             44:1 ואז החזיר אותי דרך שער הקדש החיצוני
                                                                               אשר מביט למזרח; וזה היה סגור.
                                          44:2 ויאמר יהוה אלי; השער הזה יהיה סגור, הוא לא יהיה
                                                 פָּתַח, וְלֹא יָבֹא אִישׁ בּוֹ; כי יהוה אלוהי
                                                        יִשְׂרָאֵל, בָּא בָהּ, עַל כֵּן יִסְגַּר.
                                                   44:3 זה לנסיך; הנסיך, הוא ישב בו לאכול לחם קודם
                                                      אדוני; הוא יכנס דרך אכסדרת השער ההוא ויעשה
                                                                                                  לצאת אגב אותו דבר.
                                                     44:4 ויביא לי את דרך שער הצפון לפני הבית ואני
                                                                         הסתכל והנה כבוד ה\' מלא את בית ה'.
                                                                                                         ונפלתי על פני.
44:5 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, בֶּן-אָדָם, סַמֵּן אֶת-בְּאוֹת, וְהִנֵּה עִמָּךְ
                                                עינים ושמע באזניך את כל אשר אני אומר לך על הכל
                                                                                  פקודת בית יהוה וכל חוקיו; ו
                                                                     סמן היטב את כניסת הבית, בכל יציאתו
                                                                                                                   מִקְלָט.
                                                                  44:6 ותאמר אל המורדים אל בית ישראל כה.
                                      אָמַר יְהוָה יְהוָה; הוי בית ישראל, יספיק לכם מכלכם
                                                                                                                     תועבות,
                                                                    44:7 באשר הבאתם אל קדשי זרים ערלים ב.
                           לֵב, וּערְל בָּשָׂר, לִהְיוֹת בְּמִקְדָּשִׁי, לְלַכְמוֹ.
                                                          גם ביתי, כאשר תקרבו לחמי, השומן והדם, והם
                                                                        הפרו את בריתי בגלל כל תועבותיכם.
                                                                      44:8 ולא שמרתם את משמרת קדשי וקבעתם
                                                                                שומרי משמרתי במקדשי לעצמכם.
                                                         44:9 כה אמר יהוה יהוה; לא זר, ערל בלב, וגם לא
                                                                        ערלים בבשר, יכנסו אל קדשי, מכל זר
                                                                                                    זה בין בני ישראל.
                                                 44:10 והלויים אשר הלכו הרחק ממני כאשר תעו ישראל
                                                      אשר התרחקו ממני אחרי אלילים; הם אפילו ישאו
                                                                                                                   עוונותם.
44:11 וַיִּהְיוּ לַמִּשְׂרִים בְּקֹדְשָׁי לְמִשְׁפָּטִים בַּשְּׁעָרִים
         שֶׁל הַבַּיִת וּמִשְׁתַּרְתֵּיהּ אֶת הַבַּיִת: הַשָּׁלֵף יַחֲטוּ
                                                                              מנחה וזבח לעם, והם יעמדו לפני
                                                                                                       אותם לשרת אותם.
                                                              44:12 כי שרתו אותם לפני אליליהם וגרמו את
                                                         בית ישראל ליפול בעוון; על כן הרמתי את שלי
                                                            יד בם, נאום אדוני יהוה, והם ישאו את שלהם
                                                                                                                     עָווֹן.
                                                                           44:13 ולא יגשו אלי לעשות משרת כהן
                                                  אותי, ולא להתקרב לכל קדשי, במקום הקדוש ביותר:
                     אֲבָל יִשְׂאוּ אֶת-חֲוָתָם וְאֶת-תּוֹעְבוֹתָם אֲשֶׁר לָהֶם
                                                                                                                 מְחוּיָב.
                                                      44:14 אבל אעמיד אותם לשומרי משמרת הבית, על כל
                                                                                   שירותו, ועל כל אשר יעשה בו.
                                              44:15 והכהנים הלויים בני צדוק אשר קיימו את משמרת.
                                                                     קדשי כאשר תעו בני ישראל ממני, יעשו
                                                                           קרב אלי לשרת אותי ויעמדו לפניי
                                                            הקריב לי את השמן ואת הדם, נאום אדוני ה\'.
                                                                                  44:16 יכנסו אל קדשי וקרבו אלי
                                                                    שולחן, לשרת אותי, וישמרו את משמרתי.
                                                                                       44:17 ויהי בבואם בשערי הים
                                                       חצר פנימית, ילבשו אותם בגדי פשתן; וללא צמר
                                                      יבוא עליהם בשעה שהם משרתים בשערי הפנימיות
                                                                                                  בית המשפט, ובפנים.
                                                 44:18 מצנפות פשתן יהיו על ראשיהם ופשתן יהיו להם
                                            מכנסיים על מותניהם; לֹא יַחֲגֹר אֶת כָּל דָּבָר
                                                                                                            שגורם להזעה.
                                                                     44:19 וכשיצאו לחצר הקצה אל החצר הקצה
                                                                                 לעם יפשטו את בגדיהם אשר בהם
                                                                   שרת, והניח אותם בחדרי הקודש, וילבשו
                                     בגדים אחרים; וְלֹא יִקְדְּשׁוּ אֶת הָעָם בְּעָלָיו
                                                                                                                       בגדים.
                                                   44:20 ולא יגלחו את ראשם ולא יתנו לנעליהם לצמוח
                                                                                 ארוך; הם רק יסקרו את ראשיהם.
                                                               44:21 אף כהן לא ישתה יין בבואם אל הפנימי
                                                                                                                  בית משפט.
                                                                        44:22 ולא ייקחו לנשים אלמנה ואלמנה
                                                              הרחק: אבל נערות מזרע בית ישראל יקחו או
                                                                                  אלמנה שהיה לה כומר לפני כן.
                                                         44:23 וילמדו את עמי את ההבדל בין הקודש לבין
                                                                חולל, ולגרום להם להבחין בין טמא לטהר.
                                                               44:24 ובמחלוקת יעמדו במשפט; וישפטו אותו
                                                                           כמשפטי ושמרו את חוקי ואת חוקיי
                                                                 בכל מכלולי המכרה; ויקדישו את שבתותי.
                                                                 44:25 ולא יבואו אל המת לטמא כי אם בעבור
                                                           אבא, או לאמא, או לבן, או לבת, לאח או בשביל
                                                                           אחות שאין לה בעל, עלולות להטמא.
                                                                      44:26 ואחרי הטהר יספרו לו שבעת ימים.
                                                              44:27 וביום יבוא אל הקדש אל החצר הפנימית
                                                                    לשרת בקדש, יקריב את קרבן חטאתו, אמר
                                                                                                                     אלוהים.
                                                                               44:28 והיה להם לנחלה אני נחלתם.
             וְלֹא-תַתְּנוּ לָהֶם אֶת-אֲחֻזָּה בְּיִשְׂרָאֵל: אֲנִי אֶחָדָם.
                                                         44:29 הם יאכלו את המנחה ואת החטאת ואת האשמה
                                                                             מנחה: וכל קדש בישראל יהיה להם.
                                                                         44:30 וראשון כל בכורי הכל וכל קרבן
                                                             מכולם, מכל מיני תרומתכם, יהיו לכהן: אתם
                               גַּם תֵּן לְכֹהֵן אֶת-הָרִאשׁוֹן מֵעֶקְךָ, לְהַעֲשֶׂה
                                                                                                     ברכה לנוח בביתך.
                                                 44:31 לא יאכלו הכהנים מכל דבר שמת מעצמו או נקרע.
                                                                                            בין אם זה עוף או בהמה.